מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מגרוזיה

סבא וסבתא
בצעירותה
סיפור העלייה שלי ושל שאר בני משפחתי

שמי שרה, נולדתי בשנת 1954 בעיר טביליסי שבגאורגיה-גרוזיה.

עליתי לארץ בגלל הציונות ואהבת ארץ ישראל. הושפעתי מהסיפורים ששמעתי על הארץ וגם בעקבות השמירה על המסורת היהודית. ברגע שאפשרו לנו את היציאה מגרוזיה לארץ, בזכות שמונה עשר מיהודי גרוזיה שנלחמו במשטר. עלינו לארץ בזכותם. כך התחילה העלייה מגרוזיה לישראל.

למדתי מעט את השפה. רכשתי מילים בסיסיות, כי עליתי לארץ בהריון מתקדם, ורציתי לדעת מילים בסיסיות כשישאלו בבית חולים, וכך אדע לענות.

היה לי מאוד קשה לעזוב את גרוזיה בעיקר, בגלל שהשארתי את הורי ואת האחיות שלי. הייתי צעירה כשעליתי לארץ וזה לא פשוט לחיות רחוק מההורים ומהאחים שלי.

העלייה מגרוזיה דרך רוסיה ווינה, מפני שלא היה קשר ישיר בין ישראל לגרוזיה באותם ימים. נסעתי לרוסיה יומיים ברכבת, מרוסיה טסתי לוינה ומוינה טסתי לישראל. נסענו במשך שבוע עד ההגעה לארץ ישראל.

בהתחלה היה לנו לא פשוט בכלל בארץ אך לאט לאט התחלתי להתאקלם ובעלי התחיל השתלמויות במקצוע שלו ככלכלן, יש לו תואר שני בכלכלה, ומיד אחר כך התחיל לעבוד במקצוע שלו. בנוסף נתקלנו בגזענות נגד הגרוזינים וזה התבטא בשכונה כאשר זרקו אבנים על הגרוזינים וקראו לנו בשמות גנאי.

בסוף הצלחנו להתאקלם בחברה הישראלית. אני ובעלי מאוד שמחים שעשינו את העלייה לארץ ישראל. התרגלנו והתאקלמנו למרות הקשיים שיש בכל עלייה, והצלחנו להקים בית ומשפחה לתפארת. אנו לא נחליף את המדינה שלנו ואנו גאים להיות יהודים בישראל. למרות שהיו לנו חיים טובים בגרוזיה אנו מעדיפים לחיות בארץ שלנו.

ספר מגרוזיה:

אבי כתב את הספר בגרוזיה ובו הוא מספר על האהבה שלו לארץ ישראל לציונות וליהדות ומתאר את ישראל כמקום הכי טוב ליהודים ואת ישראל כארץ מושלמת.

הספר שסבא כתב בגרוזיה

המכתב שהגיע מגרוזיה מהעיר קארלי:

המכתב נשלח לישראל לאשדוד, המכתב היה אצלי ושמרתי עליו עם כל התמונות כשעוד הייתי ילדה. ההורים שלי כתבו את המכתב (סבא וסבתא רבא של אלירן) והוא היה מיועד אליי ואל בעלי.

המכתב הוא מכתב אישי. המכתב נכתב ב-74315 והגיע ב74331 בדואר רשום בידי הדוור.

המכתב נכתב לכבוד הולדתה של הבת הראשונה שלי ושל לבעלי.  המכתב נכתב כברכה לכבוד הולדת בתנו הבכורה-שזו נכדתם. במכתב ההורים שלי מדברים על הקושי שלהם לא להיות איתי, שהמרחק מאוד קשה להם והם מחכים כבר להיפגש. הם שואלים לשלומה של כל המשפחה ובנוסף מברכים על הולדת הנכדה שלהם. הם כותבים שהם מקווים לעלות לארץ בקרוב ומדגישים את הגעגוע לבתם והרצון החזק לעלות לארץ ישראל כי ישראל זו המדינה של היהודים.

המשפחה נשארה בגאורגיה למרות כל הקושי, ולאחר שש שנים אחותי עלתה לארץ. ההורים ואחיותיה עלו לארץ בשנת 1991.

במכתב כן ניתן לראות את הקשיים שהיו באותה תקופה, ומצויין במכתב הקושי לעבור בין שתי מדינות אלו. לא היה קשר דיפלומטי בין גיאורגיה וישראל ולכן לא היה אפשר להגיע ישירות בין המדינות האלו. בנוסף לגעגוע היה גם הקושי לבקר ולהיפגש וזה דבר שהקשה עלי ועל הורי ואחיותי. המכתב נכתב על נייר רגיל ועט רגיל.

המשפט שהכי ריגש אותי במכתב הוא שהם אמרו לי שהם שלחו מברק לשיחת טלפון שבו הם רוצים לשמוע את קולי ואת ההבטחה שלהם שהם יעלו עם כל המשפחה לישראל כי ישראל היא המדינה של כל היהודים.

אני מתגעגעת בעיקר להורי שכבר אינם בחיים  ופספסתי 12 שנה שבהם חייתי בארץ בלעדיהם, וגם לבית שבו גדלתי. עם זאת אני שמחה שאחרי שנים כל המשפחה עלתה לארץ ושמחה על המשפחה שסבי וסבתי הקימו בארץ.

הזוית האישית

סבתא שרה: אני מתגעגעת בעיקר להורי שכבר אינם בחיים ופספסתי 12 שנה שחייתי בארץ בלעדיהם. אבל שמחה שיש לי משפחה כאן בארץ, והשתתפתי בקשר הרב דורי יחד עם אלירן.

מילון

קשר דיפלומטי .
קשר דיפלומטי = יחסים דיפלומטיים חסים דיפלומטיים הם יחסים רשמיים בין משטרים של שתי מדינות. יחסים דיפלומטיים באים בדרך-כלל לידי ביטוי בשליחת משלחות רשמיות מכל אחת מהמדינות אל המדינה האחרת

ציטוטים

”שמחה על המשפחה שסבי וסבתי הקימו בארץ.“