מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מגיאורגיה

אני וסבתא שלי באירוע.
אני וסבתא שלי באירוע כשהייתי קטנה.
חוויות ילדות

שמי שרה יעקב שווילי, נולדתי בשנת 1952 בכותאיסי בגיאורגיה.

למדתי בבית ספר רוסי, בשפה גרוזינית ובשפה הגרמנית. בילדותי  שיחקנו קלאס עם הרגליים והידיים.

כשבגרתי, כפי שהיה נהוג אצלנו, הכירו ביני לבין בעלי , ומכיוון שמצאנו חן אחד בעיני השני, החלטנו להתחתן. התחתנו ב20 לאוקטובר בחצר ביתנו , והמשפחה שלנו קיבלה כסף כי אלו היו המתנות שהיו מביאים אז לחתונה, כדי שהזוג הצעיר יוכל לקנות את מה שנחוץ לו, ולהתבסס.

לא גרנו בשכונות יהודיות, מכיוון שלא היו שכונות יהודיות, עלינו לארץ מכיוון שאנחנו יהודים, ורצינו לחיות בארץ ישראל,

עלינו בשנת 1988, מגרוזיה. מגרוזיה (היום גיאורגיה) נסענו עד מוסקבה, וממוסקבה  טסנו לקפריסין ומקפריסין בטיסה לישראל.

בילדות היו מקלחים אותנו בדליים גדולים, את הדליים היו ממלאים במים, מחממים את המים, וכך היינו מתקלחים. לפני שהמציאו את מכונת הכביסה, גם כביסות כבסנו ביד, בדליים.

בשבת היינו מבשלים אוכל מיוחד לשבת, אוכל שלא היינו אוכלים במהלך השבוע. הארוחה בשבת היתה חגיגית ומגוונת יותר. שמרנו שבת, והדלקנו נרות בכניסת השבת ובירכנו. אבי היה הולך לבית הכנסת. אחד ממקומות המפגש של היהודים היה בבית הכנסת.

אמי עבדה בשוק כמוכרת מים ,ואבי היה מוביל קרקס. לאחים שלי קוראים היום, שלווה לאחי ואחותי חנה.

הזווית האישית

סיוון – אני מאוד אהבתי לעשות את העבודה עם סבתי.

מילון

כותאיסי
כּוּתָאיסי היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי, סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה. ויקיפדיה

ציטוטים

”בילדות היו מקלחים אותנו בדליים גדולים, את הדליים היו ממלאים במים, מחממים את המים, וכך היינו מתקלחים. לפני שהמציאו את מכונת הכביסה, גם כביסות כבסנו ביד, בדליים.“