מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה לארץ מבודפשט

סבתא מרים והנכד איתי
אבא של סבתא מרים גרוס
סבתא מרים גרוס מספרת על עלייתה לארץ אחרי השואה

אחרי השואה כשהבנתי שכל בני משפחתי (שבתמונה)
 
כבר לא בחיים, נשארתי בבודפשט שם הצטרפתי לתנועה הציונית, נדבקתי ב"מחלת הציונות" והחלטתי לעלות
לארץ. התוכנית הייתה לצאת לישראל בסתר, דרך נמל באיטליה, מכיוון שהדרך לארץ הייתה חסומה על-ידי
הבריטים. 
עברו כחודשיים עד שעלינו על האונייה לארץ. מבודפשט נסענו באוטובוס לווינה. הינו צריכים לעבור כמה וכמה
גבולות בהתגנבות. כל הזמן פחדנו שיתפסו אותנו, אבל ידענו שאנחנו בדרך לישראל – מה שנתן לנו תקווה ועידוד.
בהגיענו לגבול הסתתרנו ולפעמים השתמשנו בתעודות של אנשים אחרים. מוינה לאיטליה הגענו להרי האלפים
למקום מושלג והררי יפה מאוד, ושהינו שם שבוע ימים. מתחתינו היה שלג ומעלינו שמיים כחולים המראה היה
יפה מאוד.
בדרך לאיטליה
בדרך לאיטליה השלג והחורף נעלמו והופיע האביב ואיתו הפריחה. בגנואה ראיתי בפעם הראשונה את הים.
אחרי שהייה של כמה שבועות באיטליה, הגענו לנפולי.האיטלקים קיבלו אותנו יפה. נהנינו מהחופש שלא היה לנו
לפני כן. היציאה הבלתי לגלית (עליה ב') בנפולי היינו  סגורים שלושה ימים. היה חשוב שלא יראו אותנו. משם
הועברנו באישון לילה לספינה שלנו "יחיעם", בעזרת ספינות גומי קטנות.
"יחיעם"
להפתעתנו הפלגנו בכיוון הפוך ממה שהיינו צריכים כי יצאנו לאסוף ניצולים מאוניה אחרת שהתקלקלה בגבול
צרפת. "יחיעם" הייתה ספינת דייגים ישנה מעץ שיצאה אצל האיטלקים מכלל שימוש. היא קרויה על שם שיירת
יחיעם. על האוניה היה צפוף מאוד היינו כ – 800 איש, אבל מאוד שמחנו שאנחנו מפליגים סוף סוף לכיוון ישראל.
במיצר מסינה ליד סיציליה עצרנו למשך שבוע, כדי שספינה דומה עם נשק תוכל להיכנס לארץ בלי שיגלו אותה.
בדרך היתה סערה, ביקשנו לעצור במפרץ ביוון אבל לא הרשו לנו מכיוון שהייתה שם מלחמת אזרחים. נאלצנו
להמשיך למרות הסערה.גילו אותנו!
גאוותינו
קרוב לישראל הפתיעו אותנו שני מטוסי קרב בריטים שטסו מעלינו מאוד נמוך, אז ידענו שגילו אותנו, יצאנו מבטן
האוניה לסיפון.  הרמנו את דגל ישראל , את דגל הספינה "יחיעם" ושרנו את התקווה. לפתע הגיעו 5 משחתות
בריטיות וכלאו אותנו בניהן. אחת האוניות התנגשה בנו ופרקה חלק מהסיפון. התחיל בינינו "קרב מילולי",
(גם לנו וגם לבריטים היה נציג שדיבר בשמם ובשמנו). הבריטים דרשו שנשוט אחריהם אבל התנגדנו. כיבינו את
המנוע ואמרנו שהוא התקלקל ומצידינו שיגררו אותנו. אחרי ויכוחים רבים הבריטים גררו אותנו לחופי ישראל. מחיפה
לקפריסין הגענו לחיפה בלב כואב נוכחנו לדעת שאנחנו לא יכולים להיכנס לארץ.
 
התמונה היחידה של אבא שלי
הבריטים העבירו אותנו לאוניה גדולה יותר שקראו לה "עצמאות". אבל לפני שעלינו לאוניה, הם בדקו אותנו
ורצו לקחת לנו תמונות אישיות. הם לקחו את התמונה של אבא שלי כקצין במלחמת העולם הראשונה, שהייתה
התמונה היחידה שנשארה לי ממנו. אחרי וויכוח ובקשות רבות קיבלתי אותה בחזרה.
המחנה בקפריסין
התנדנדנו בים עוד 24 שעות והגענו לקפריסין. העבירו אותנו למחנה קיץ, למשך שלושה חודשים. הייתי בביתן
מספר 63 שלשמחתי לא היה כל כך צפוף.יחסית לחיים בתקופת השואה, החיים בקפריסין היו הרבה פחות קשים.
נתנו לנו מצרכים ובישלנו לעצמנו על פרימוס. חגיגת קום המדינה בקפריסין ב-15 במאי 1948 חגגנו את הכרזת
המדינה בלפידים ושמחה רבה, כשרצינו לחזור לארץ הבריטים עצרו אותנו בגלל מלחמת העצמאות ואחריה נתנו
רק לנשים להגיע לארץ, הגברים נשארו בקפריסין.ב- 15 ב- אוגוסט 1948  הגענו סוף סוף לישראל בצורה לגלית
(חוקית).
בישראל
בישראל חולקנו למחנות עולים, אני הייתי במחנה שבכניסה אליו היה כלוב עם תוכי. למחנה קראו מחנה דורה.
הייתי חלשה ולא יכולתי להתגייס לצבא לכן הלכתי לעבוד ביפו במפעל ליצור תחמושת. מאוחר יותר חברה שלי
מהונגריה, השיגה לי את התעודה שלי כאחות. התחלתי לעבוד בבית חולים פרדס כץ ליד בני ברק, שם פגשתי
את בעלי לעתיד רפאל גרוס.
 
משוב של סבתא:
היה לי מאוד נעים לעבוד עם איתי ואני מאוד שמחה שהייתה לי את ההזדמנות לספר על התקופה הזאת.
משוב של איתי:
היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא ולמדתי הרבה מאוד דברים חדשים ומעניינים.  

מילון

עלייה ב'
ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועליה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934)‏[1]. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.

ציטוטים

”יחסית לחיים בתקופת השואה, החיים בקפריסין היו הרבה פחות קשים. “