מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה לארץ והכבשה שושנה

תמונה של מרוקו
הסירה שהגיעה מי אירופה לישראל
סיפורו של עלית סבתא שלי לארץ

קשר רב דורי של שני מנצור וסבתא אסתר לוטקין

הילדות של סבתא שלי

סבתא שלי עלתה לארץ ממרוקו עם משפחתה, המשפחה  שלה הייתה ציונית, סבת שלי ושלושת האחים שלה עלו לארץ בגילאי 13-16 עם הדרור(תנועת נוער), ואחרי עליתם לארץ הערבים רדפו אותם והשליחים מישראל העבירו את סבתא שלי ומשפחתה לצרפת למחנה המתנה בשם מרסאי מעל לשנה הם סבלו בתנאי מזג אוויר קשים, מחוסר אוכל ומחלות.

בהמשך סבתא שלי ומשפחתה הצליחו לחזור לישראל בשנת 1956 עם אנייה בתנאים קשים מאוד. סבתא שלי הגיעה לנמל חיפה עם הוריה שם ריססו אותם ב – DTT וזה השפיל אותם מאוד. אחר כך העלו אותם על משאית ואמרו להם שמסיעים אותם לעיר שקרובה לקיבוץ עין גב שם התגורר אחד האחים של סבתא שלי. הם הגיעו לקריית שמונה בלילה (עם המשאית) ונתנו להם פחון בלי חשמל בלי מים ל – 10 נפשות. סבתי אומרת: "למרות כל זאת שמחנו להגיע לישראל".

למחרת בבוקר האח של אחותי מקיבוץ עין גב הביא לה ולילדים שהיו איתה כבשה והם נתנו לה את השם שושנה. הם טיילו עם הכבשה כאילו היא הייתה כלב, ולמרות שלא היה הרבה אוכל הם סירבו לשחוט אותה (מאז סבתא שלי לא אוכלת בשר כבש).

אחרי חודש גנבו את הכבשה והם היו עצובים. הם חיפשו אותה בכל קריית שמונה אבל לא מצאו.

הזוית האישית

שני מנצור: היה כיף לשמוע את הסיפור של סבתא שלי.

מילון

DTT
חומר ריסוס נגד חרקים

פחון
בית קטן מפחים

ציטוטים

”"למרות כל זאת שמחנו להגיע לישראל".“