מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של סבתי רחל גרינברג

אני וסבתי
סבתי בבת המצווה שלה
החיים הפשוטים והטובים

שמי רחל, נולדתי ברומניה בעיר בוטושן במחוז מולדובה, בשנת 1944 בשני לדצמבר.

ברומניה  ביקרתי בגן ילדים עד שמלאו ל שבע שנים, ואז עליתי ארצה. גדלתי בבית קרקע, לשכנה שלי היתה עז, ומאוד אהבתי לשתות מהחלב שלה. נהגתי לשחק בחצר הפנימית המשותפת עם השכנים.

עליתי לארץ עם הורי ואחותי הקטנה ממני, ביוני שנת 1951, באונית מעפילים.

למדתי בבית הספר התיכון בחיפה- גימנסיה ביאליק. עם סיום  לימודי התחתנתי, ועברתי לגור בנצרת עילית (נוף הגליל) בעלי מרצ'ל עבד במשטרה, ואני עבדתי בעירית נצרת עילית. לא שירתתי בצבא, והתחתנתי בחיפה, בשנת 1963 בגיל תשע עשרה. החתונה נערכה בבית הכנסת גאולה. הכיבוד היה דל בגלל תקופת הצנע, וחוסר באמצעים.

לאחר שהתחתנתי עבדתי כפקידה, ותוך כדי העבודה כפקידה, למדתי עבודה סוציאלית. לימים, אימצתי שתי בנות שאני מאוד אוהבת ויש לי קשר חזק  איתן. את חגית אמאי ואת ענבל אחותה שקטנה ממנה בשמונה שנים.

אני אוהבת לשיר, לרקוד ולשחות. ואוהבת מאוד את הנכדים שלי ומעורבת בגידולם.(עמית, רעות, מידד, שלי, ניתן, עמנואל.)

משימת חקר תמונה הקשר הרב דורי.

סבתא נתבקשה לבחור תמונה מעברה. תמונה שיש בה סיפור וזיכרונות, שהיא רוצה לשתף.

שם התמונה: מעמד החופה של סבא מרצ'ל וסבתא רחל.

תמונה צולמה  בבית הכנסת גאולה שבחיפה ב17.11.1963 בתקופה זו אנשים חיו בצניעות לא היו להם רכבים. הם התניידו בתחבורה ציבורית (אוטובוס רכבת מונית). התמונה צולמה ב1963 בנובמבר, הגשם הראשון התחיל לרדת באותו יום. התמונה צולמה בערב בזמן החופה. האווירה היתה שמחה ונרגשת, היו שם אנשים שלא התראו זמן רב, ושמחו מאוד להיפגש. הכיבוד היה קל (כריכים ועוגיות), היו לנו קשיים כלכליים, וההורים של סבתא שלי עבדו קשה מאוד עם הכנסה נמוכה. סבא היה עולה חדש שהגיע עם אמו ואחותו הנשואה.

הדמויות בתמונה הם הרב עם הכתובה וכוס היין  וסבא וסבתא.

מצולמים גם, אמה של סבתי אמו של סבי ואחותו. ומהצד של החתן אבא של סבתי וגיסו של סבי. יתר הקהל מאחור. מתחת לחופה עומדת רק המשפחה הקרובה. כולם מאוד נרגשים, ומאחלים לזוג הצעיר שיהיה במזל טוב. כולם הרגישו שיש לזוג כח רצון ויכולת להצליח. ובזכות האהבה ינצחו את המכשולים בחיים. את התמונה צילם צלם שהוזמן למקום על ידי סבא רבא, כדי לתעד את האירוע. וכולם ידעו שהם מצולמים. כולם היו לבושים חגיגי וצנוע כיאה לבית כנסת. לפני הצילום כולם בירכו את כולם, ואחרי הצילום הוזמנו להרים לחיים ולהתכבד במטעמים.

למדתי מהתמונה שהאנשים של פעם חיו בצניעות, ושהסתפקו במה שיש להם. כשהתחתנו לא היה כל מה שצריך בבית. התחושות שלי ושל סבתי במהלך התוכנית: שאדם צריך להיות מאושר במה שיש לו ולהודות על מה שיש לו. מרצ'ל ורחל הרגישו שיש להם כח רצון ויכולת להצליח. ובזכות האהבה ינצחו את המכשולים בחיים. המושג חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

הזווית האישית

מידד: היה לי ממש כיף לעבוד עם סבתי רחל, וגם היא נהנתה מאוד. רציתי לאחל לה שתהיה בריאה ומאושרת.

מילון

חופה
המושג חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מרצ'ל ורחל הרגישו שיש להם כח רצון ויכולת להצליח. ובזכות האהבה ינצחו את המכשולים בחיים. “