מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של חנה גידור בתל אביב

לירי פרקש וסבתא חנה באהבה רבה.....
יום הולדת 4 של סבתא חנה...
ילידת הארץ, בתקופת מלחמת השחרור, ילדות, נעורים, ונישואין

סבתא חנה גידור משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתה לירי פרקש.

ילדות מוקדמת

הורי הגיעו ארצה מרומניה בשנת 1939. אחרי שהות במחנה פליטים עתלית הצליחו להגיע לתל אביב, ולשכור חדר קטן ברחוב מלצ'ט. אבי התפרנס מעבודתו כרואה חשבון ואמי, נשארה בבית.

נולדתי בשנת 1943, בבית החולים "הדסה" ברחוב בלפור. הורי הלכו ברגל לביה"ח….. כשגדלתי הלכתי לגן  הילדים ואח"כ לביה"ס הדתי לבנות "תלפיות" בו למדתי בכיתות א'-ב'. שם למדתי להתפלל בכל בוקר ובכל יום שישי, תפילות לכבוד שבת.

התגוררנו בחדר הקטן ברחוב מלצ'ט, במסדרון ארוך עם ארבע משפחות נוספות והתחלקנו איתן בשרותים ובמקלחת…… התנאים היו קשים. גרנו בצפיפות רבה.

בשנת 1950, הגיעה ארצה אחותה של אמי עם בעלה ובנה הקטן, גם כן מרומניה. מחוסר אפשרויות אחרות, הצטרפו גם הם לגור איתנו בחדר הצפוף והקטן וכך חיינו במשך כשנה….

המעבר לדירת שני חדרים

לקראת עליתי לכתה ג', עברנו דירה לשכונת ביצרון, במזרח תל-אביב. הדירה נראתה לנו כ"גן עדן" בהשוואה לחדר הקטן ברחוב מלצ'ט……היתה זאת דירת 2 חדרים עם גינה קטנה בכניסה ואחת נוספת מאחור, ביציאה מהמרפסת. זאת היתה דירת שיכון סטנדרטית אך עבורינו, היתה גדולה ומרווחת.

נכנסתי לכיתה ג בביה"ס "נחלת יצחק" (היום בי"ס "אילון") ולמדתי עד סוף כיתה ח'. בשנים ההם, למדנו בבית ספר יסודי מכתה א' ועד ח'. ביה"ס היה מרוחק מאד מהבית והלכנו ברגל כחצי שעה בימות החורף הגשומים ועד סוף  השנה, בחודש יוני החם. להורים, לא היה רכב כדי להסיע את הילדים.

אלה היו שנות ה"צנע" שאחרי מלחמת העולם השניה. כולם חיו בצניעות והסתפקו במועט. המבוגרים ששרדו את שנות השואה, היו מאושרים שהצליחו להגיע ארצה וברוח זאת, חינכו אותנו הילדים.

הבגדים היו צנועים ופשוטים. האוכל היה מצומצם. לא היה אז השפע שקיים היום. לא היו "סופרמרקטים", קניונים, בוטיקים ומסעדות פאר. חנות גלידה אחת בתל-אביב, "ויטמן" שברחוב אלנבי, היתה אחת ממקומות המפגש והבילוי של הנוער….

שנות ביה"ס היסודי, למרות הצנע, היו מאושרות. הייתי תלמידה טובה ופעילה במקהלת ביה"ס, בועדת קישוט, בועד התלמידים, באירגון ריקודי עם ומסיבות ימי הולדת צנועות. לא היו "פיצריות" והמבורגרים והסתפקנו בביסקוויטים, עוגת "לקך" פשוטה וסוכריות חמוצות… גם ביסלי, במבה וכו, לא היו קיימים. שיחקנו הרבה בחצרות הבתים או במגרשים שליד הבית. קפצנו בחבל, שיחקנו "קלאס", 5 אבנים, מחבואים, תופסת ואפילו ב"גוגאים"-חרצני מישמשים, וגולות.

היינו מאושרים מכיוון שלא היו הבדלי מעמדות ועושר מנקר עיניים, מוצרי יוקרה ובגדי מותגים ולכן, לא שררה קינאה בין הילדים.

שנות התיכון

עם סיום כתה ח', בביה"ס היסודי, עליתי לתיכון. בשנת 1957 נוסד תיכון עירוני ט' בתל-אביב. היה זה תיכון  עבור אוכלוסית שכונות תל-אביב, כמו ביצרון, יד-אליהו, שכונת התקווה וכו'. למדתי בתיכון מכתה ט' ועד יב', במגמה סוציולוגית ועברתי את בחינות הבגרות בהצלחה. בשנים אלה גם ניגנתי בכינור והשתתפתי בנגינה במסיבות ביה"ס.

הייתי חברה בתנועת הנוער העובד והלומד ואח"כ בצופים. ובמסגרת ביה"ס, לקחנו חלק פעיל ביותר בגדנ"ע שהיה בעצם גדודי נוער בפעילות והכנה לקראת השרות הצבאי. במסגרת הגדנע, טיילנו במרחבי הארץ. הסיעו אותנו במסעיות בעלות ספסלים עץ ארוכים וקשים לישיבה ולא באוטובוסים מרופדים וממוזגים.

צה"ל

שלושה ימים לאחר בחינת הבגרות האחרונה (בכלכלה), גוייסתי לצה"ל, לטירונות שנמשכה 4 שבועות. גרנו באוהל, חמש חברות בנות כיתתי. היה קשה! האימונים, תרגילי סדר, זחילות בחולות, ניווטי לילה, לימוד להשתמש ברובה (צ'כי). כל יריה אל המטרה, בכדורי סרק, הדפה חזק בכתפי השמאלית… בקיצור, לא היה קל. עם סיום הטירונות, לאחר מבחני התאמה, שובצתי לקורס מכ"מ בחיל אויר. כאן, התנאים היו משופרים והקורס נחשב יוקרתי ביותר, ונמשך 3 חדשים.

לאחר הקורס, שובצתי סופית במחנה חיל האויר בקריה וכל השרות עבר עלי ב"בור" המרכזי. היה זה שרות מרתק ומעניין שבמהלכו פגשתי את מפקדי החיל וצה"ל בכלל. אפילו נבחרתי ל"חיילת מצטיינת" של היחידה והוענקה לי סיכת הצטיינות מידי מפקד חיל האויר דאז, עזר וייצמן (שהיה בשנים מאוחרות יותר, נשיא המדינה).

בתום השרות הצבאי ועוד שנת שרות קבע, יצאתי לפריז, לעבוד במשלחת הקניות של משרד הבטחון. שם, הכרתי את מי שהיה לבעלי, גבריאל גידור. בפריז, עבדתי גם במשרד הנספח הצבאי של ישראל . שנתיים אלה בפריז, זכורות לי עד היום כתקופה מעשירה ביותר. ביקרתי במוזיאונים, בקונצרטים וטיילתי ברחבי צרפת, שוייץ, בלגיה, הולנד ואנגליה.

בתום שנתיים קסומות בפריז, חזרנו ארצה (בעלי גבריאל ואני) והקמנו משפחה נהדרת.

הזוית האישית

היה לנו כיף גדול ביחד, ואנחנו מאחלות לשתינו להמשיך ולהיות הרבה ביחד.

סבתא חנה השתתפה בתכנית בשנת 2015 עם עילאי פרקש וזה קישור לסיפורה של סבתא חנה.

מילון

"לאסל אן פ'אצ'ה"
עזבי אותו/ אתה במנוחה.....והכוונה: אל תנדנדי לו לבוש סוודר, למשל.......

"געזונט אונד שטארק"
כשאחד הנכדים/נכדות מתעטש, אני אומרת לו/לה "געזונט אונד שטארק" - ביידיש. הפירוש הוא: תהייה בריא וחזק

"צ'ה פאצ'?"- רומנית
מה נשמע?, מה שלומך?

ציטוטים

”בריאות, ברכה והצלחה“