מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של משפחת אליאס

ביום הנשואין של סבא וסבתא
משפחת אדלר בצילום משפחתי בשנת 1930
שורשיו של סבא משה מיקי אליאס

בתיעוד זה בחרתי לראיין את סבא משה אליאס. עבורי ועבור כל המכירים אותו – "מיקי" אליאס. זהו שם החיבה שדבק בו מאז היה ילד צעיר. סבא מיקי הוא סבי מצד אבי.

סבי נולד בחודש פברואר 1947 בעיירה Seini ברומניה (וימים בשטח הונגריה) לאירנה ולאהרון אליאס. אירנה נולדה בשנת 1926 בעיר Seini ברומניה. לאמו היו ארבע אחים (אח אחד בשם אהרון ושלוש אחיות). אביה עבד כסנדלר ואמה טיפלה בה ובאחיה. בשנת 1944, כשאמו הייתה בת שמונה עשרה, נלקחה משפחתה למחנה אושוויץ שבדרום פולין. אמו של אבי ביחד עם שתיים מאחיותיה עברו את הסלקציה האכזרית של דוקטור מנגלה, והופנו לעבוד במחנה עבודה בגרמניה אשר התרכז סביב מפעל שנקרא Ejgefarben industry אשר עסק בחלקי חילוף לנשקים. שאר משפחתה נשלחה למוות והם נפטרו עוד באותו היום שהגיעו למחנה. סבי סיפר לי כי ד"ר מנגלה היה רופא בגרמניה שביצע ניסויים רבים ביניהם ניסוי בתאומים. מנגלה החליט מי יופנה למוות ומי יופנה לעינויים ועבודת כפיים.

הוריו של סבי

לקראת סוף המלחמה האנגלים הפציצו את מחנה העבודה ואמו של סבי, ביחד עם כ-1200 אסירות נוספות, התחילה לצעוד לצ'כוסלובקיה. בוקר אחד ביום ה- 9 למאי בשנת 1945, אמו של אבי גילתה שהפרטיזנים הצ'כים נלחמו בנאצים והרגו אותם והיא ביחד עם יתר האסירות שוחררו. עם השחרור הכוחות הרוסים דאגו לרכבות שיובילו את הניצולים והיא נסעה לבודפשט. לאחר המלחמה אמו של סבי נסעה לבודפשט, שם טופלה על ידי ארגון בשם "Joint". סבי סיפר לי שארגון ה- "Joint" הוא, ארגון יהודי הומניטרי גדול שסייע ליהודים לאחר השואה וסיפק להם אוכל, מקום מגורים ועוד.

לאחר שישה שבועות בבודפשט שבה אמו בפעם הראשונה לעיירת מגוריה Seini, שכעת עברה להיות חלק ממדינת הונגריה. אמו של סבי הייתה בכל התקופה ביחד עם שתי אחיותיה ששרדו איתה את השואה ולאחר המלחמה והשיקום הם חזרו לבית בו גדלו והחלו להשתקם. לאחר תקופה קצרה האחיות מכרו את בית הילדות שלהם עברו לגור עם בסאתו מארה עם האחות הבכורה שהתחתנה.

לאביו של סבי קוראים אהרון אליאס. אהרון נולד בשנת 1921. הוריו התפרנסו ממכולת שהייתה בבעלותם. כשאהרון היה בן תשע אמו נפטרה והוא נשלח לעיר סאתו מארה שם התחנך ולמד חייטות. כשפרצה המלחמה סבי היה בגיל צבא אולם לא גייסו יהודים פרט לעבודות תומכות בצבא ולבסוף הוא נשלח למחנה Mauthausen שבאוסטריה. בשנת 1945, השתלטו הכוחות האמריקאים על המחנה בו שהה אביו של סבי, מחנה Mauthausen  ושיחררו את כל מי שהיה כלוא בו. לאחר ששוחרר, אביו חזר לסאתו מארה.

סבי סיפר לי כי אביו היה רקדן מצוין וסביב הריקוד הכירו הוריו והפכו לזוג. הוריו של סבי נישאו בחודש דצמבר בשנת 1945. אביו של סבי עבד כחייט לפרנסתו והיה שותף להקמת מפעל ענק שהעסיק כ-6000 עובדים כאשר אביו של סבי היה אחראי על בקרת איכות.

לאחר שנה ושלושה חודשים בחודש פברואר 1947 סבי נולד. הוריו קראו לו על שם אביו של אמו "חיים" ועל שם אביו של אביו "משה". בפועל כולם קוראים לסבי "מיקי" כשם חיבה. לסבי היה אח צעיר בשם פנחס שנולד בשנת 1951 ונפטר בשנת 1958. שמו האמצעי של אבי הוא גם "פנחס" לזכרו של אחיו של סבי. כשסבי היה בן חמש הוא עבר ביחד עם משפחתו לעיר אחרת באיה מארה בשל העבודה של אביו שהחל לעבוד עבור המשטרה כקצין. סבי למד בבית ספר תיכון עד גיל שמונה עשרה ובגיל עשרים סבי גוייס לצבא הרומני לחיל ההנדסה לתקופה של ששה עשר חודשים.

בשנת 1971 סבי והוריו עלו ארצה במטוס מבוקרשט שברומניה. כאשר הגיעו ארצה המשפחה התיישבה בקריית אתא. הוריו של סבי עבדו במפעל בשם "אתא" שהיה מפעל תעשייתי מהראשונים בישראל.

כאשר הגיע סבי עם משפחתו ארצה הוא למד עברית באולפן בקיבוץ רמת יוחנן שליד קריית אתא. לאחר שסיים את לימודי העברית בקיבוץ, סבי התחיל לעבוד בשנת 1972, בזיווד אלקטרוני (מעטפות של מכשירים אלקטרוניים) במפעל אלסינט. סבתי מייטי עלתה ארצה באוגוסט 1969 מהעיר באיה מארה ברומניה. סבי הכיר את סבתי עוד ברומניה. באותה תקופה היה לו אופנוע והוא עשה עליה רושם אתו כי היא מאוד מצאה חן בעיניו. סבתי שלחה לסבי מכתב שהיא הגיעה ארצה והוא נסע לחפש אותה.

מאלבום התמונות

סבי וסבתי הפכו לזוג ולאחר שנה הם התחתנו, בחודש בפברואר 1972. בשנת 1973 נולד אבי בשם אליהו פנחס על שם אחיו של סבי, פנחס, ודוד של אבי, אליהו. בשנת 1978 נולדה אחותו של אבי, דודתי, זהבה דורית, לזכרם של בנות משפחה. לימים, החליפה דודתי את שמה לשם "רוני".

בשנת 1972 סבי גוייס לתקופה של חצי שנה מכיוון שהיה נשוי וסבתי הייתה בהריון. במהלך שירותו הצבאי בחיל הרגלים השתתף סבי במלחמת יום הכיפורים ונפצע בזמן המלחמה בתאונת דרכים על יד העיר חדרה. בשנת 1982 השתתף במלחמת לבנון הראשונה ועשה מילואים ארבעים וחמישה ימים בשנה עד גיל חמישים.

לאחר השחרור החל סבי לעבוד כראש מדור במפעל אלביט ובמשך כמנהל מחלקה בתדיראן. לאחר מכן, בשנת 1991 פתח סבי מפעל לזיווד אלקטרוני בו עבד עד לשנת 2012. המפעל עסק בייצור חלקי מתכת לתעשיית הייטק. בשנת 2005 נפטרה סבתי מייטי. אני לא הכרתי אותה לצערי הרב. כיום, סבי חיי עם סילביה שמשמשת לי כסבתא חורגת. הם חיים ביחד משנת 2009.

סבי אהב כילד וכאיש צעיר לשחק כדורגל ולרכב על אופניים. מגיל שלוש ועד היום הוא מצלם הרבה ומתמחה בכך. סבי נהנה לצלם נופים מיוחדים בארץ ומחוצה לה ואותנו, נכדיו.

הזוית האישית

נהניתי לכתוב מאוד את הסיפור ולתעד את סבא מיקי. למדתי הרבה על ההיסטוריה של משפחתי ואני מודה לסבא מיקי על העבודה המשותפת.

סבא ואני

מילון

Mauthausen מאוטהאוזן
מחנה ריכוז גדול באוסטריה עילית (שנקראה אז "הרייכסגאו של הדנובה העילית") שהוקם ב-1938 סמוך לעיירה מאוטהאוזן, כ-20 ק"מ ממזרח ללינץ, ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי בתשלובת המחנות מאוטהאוזן-גוּזֶן. מחנה הריכוז שימש בעיקר לכליאת מתנגדי הנאציזם ובני קבוצות "לא רצויות" ממדינות שונות באירופה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אל תהיה חכם, תהיה צודק“