מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור שלי בתקופת הקורונה

סבתא ואני משחקות רביעיות
סבתא ברגע מרגש מחזיקה את בנה הבכור
סיפורה של סבתא פנינה

סבתא גרה בביתנו. שמי עדן צ'יקוושוילי, אני משתתפת השנה בתכנית של הקשר הרב דורי ומתעדת את סבתי, פנינה צ'יקוושוילי:

אני פנינה צ'יקוושוילי, בת 88. נולדתי בשנת 1932 בעיר טבליסי שבגאורגיה, ועליתי לישראל בשנת 1996.

בתקופת הקורונה והסגר פחדתי ודאגתי שלא אשאר לבד. בני משפחתי עזרו לי כמה שאפשר אך היה לי מאוד קשה, הרגשתי בודדה, למעשה בלי סיבה… כי הם היו איתי כל שנייה ושנייה. אני גרה בבית יחד עם בני משפחתי.

בתקופת זו אף אחד לא התקרב אלי כדי לא לסכן אותי, וזה כאב לי מאוד. הם הסבירו את המצב ושההתרחקות לא נעשית בכוונה אלא כדי לשמור עלי.  הם אסרו על כל האנשים הקרובים לבוא אלינו. היה לי קשה אבל לאט לאט התרגלתי. במשך כל התקופה בני משפחתי עזרו לי בכל, לאכול ללכת ועוד. כשרובם של  באי הבית התחסנו הם שוב חזרו לארח לי לחברה כדי שלא ארגיש לבד.

ואז התחלתי לספר. הם הקשיבו לסיפורים שלי שעות. אחד מהסיפורים הכי חשובים לי, שארצה לשתף, הם על החיים שלי כילדה במלחמת העולם השנייה.

כשהייתי בת שש בשנת 1939. גרתי בטביליסי. בתקופה בה הגרמנים הגיעו לעיר שבה גרתי, הפכו את כל  בתי הספר לבתי חולים לנפגעים מהגרמנים, והייתי חייבת להחליף שלוש פעמים את מקום לימודי. בהתחלה העבירו את כולנו מטביליסי לעיר אחרת. גם שם בתי הספר נהרסו או הפכו לבתי חולים. נאלצנו לעבור שוב לעיר אחרת ולמדתי באחד מבתי הספר בעיר הזו. לא סיימתי את הלימודים שם כי בית הספר היה ממש רחוק מביתי והיה לי קשה להגיע לשם.

בעיר זו היו לכולנו חיים קשים. כל ערב היו כמה שוטרים וגרמנים שצעקו על כולם. לכולנו היה ממש קשה. היה לנו מעט מאד כסף כדי לקנות לחם. והיה קשה ומפחיד לקנות מצרכים.

בתשיעי למאי 1945, הכול חזר לקדמותו, החנויות עבדו שוב, ואני המשכתי ללמוד והתבגרתי.

סיפרתי להם גם על הנישואים שלי – בזמנו  היו משדכים זוגות, לא הייתה לצעירים זכות בחירה.

באחת הפעמים נסענו לבקר את דודתי בקוטאיסי. כשהגעתי לביתה ראיתי גבר שהתארח אצלה והיא סיפרה לי שהוא אורח חשוב מאד. שוחחתי אתו, אמי שמה לב לזה ותוך כמה שבועות חיתנה אותי אתו. לא רציתי להתחתן אתו, בכלל לא הכרתי אותו, התייחסתי אליו כאח. זה היה ממש מביך.

בהתחלה לא דיברתי אתו וזה השפיע על כל המשפחה. אבל למזלי, לאט לאט, התאהבתי בו ולא הרגשתי יותר מבוכה ופחד לידו. זה אפשר לי ולמשפחתי להיפתח מחדש לחברה ולעשות הכל כדי לחיות חיים שמחים וטובים.

הזוית האישית

עדן: ממש נהניתי לשמוע את דברי סבתא שלי ולשמוע את הדעות שלה, את הסיפורים שלה ואת המחשבות שלה בתקופת הקורונה.

מילון

שידוכים
פעולות התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים

ציטוטים

”אבל למזלי, לאט לאט, התאהבתי בו ולא הרגשתי יותר מבוכה ופחד לידו“