מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הנסיעה לרבי עם הצ'רטר הראשון

סבתא רישא עם נכדתה צביה במפגש משותף
סבתא רישא בצעירותה
ההתרגשות בכפר חב

שמי רישא וילנקין, ואני סבתא של צביה גולדברג. קוראים לי כך על שם סבתי. נולדתי בשנת תשי"א, בארץ ישראל בבית הרפואה צריפין (אסף הרופא). לאבי קוראים ברוך, ולאמי גנעשא גופין. יש לי ארבעה אחים וחמש אחיות. לאחיי קוראים מענדל, יוסי, אברום, זעליג. ולאחיותיי – הניה, בתיה, ריבי, סטרנא וטייבי.

אמי הייתה בתחילה עקרת בית, ולאחר מכן עבדה כאם בית בפנימייה של בחורים. אבי היה ממקימי כפר חב"ד, ושימש כחבר וועד בכפר חב"ד. בעבודת היום-יום עבד אבי כמגדל תרנגולי הודו.

כשהתחלתי את שנת הלימודים של כיתה ד', ארע אירוע משמח בכפר חב"ד. לראשונה התארגנה קבוצה של חסידים לנסיעה לרבי. זה היה בשנת תש"כ, לפני 58 שנה, עד אותה שנה מעט מאוד חסידים זכו לנסוע לרבי. דרך הנסיעה הייתה או בהפלגה בים, דרך ארוכה, קשה ומלאת טלטולים, או בטיסה במטוס, שכרטיסי הנסיעה בו היו יקרים ביותר.

באותה שנה, תש"כ, שכרו החסידים מטוס, וכך מחיר הטיסה הוזל במאוד. טיסה זו כונתה בשם 'צ'רטר', ואבי היה אמור להיות חלק מנוסעי אותה הטיסה. ההתרגשות בכפר חב"ד, ובשאר קהילות חב"ד בארץ הייתה גדולה מאוד. אני זוכרת את ההכנות, את השמחה ואת ההתרגשות שאחזו בי ובאחיי, טרם טיסת הקבוצה, ששהותם אצל הרבי תוכננה למשך חודש וחצי. ביום הטיסה, יצאו אוטובוסים מכפר חב"ד, מלאים בנוסעים, בני משפחותיהם, חברים ומכרים. כמובן שגם אנו הצטרפנו לנסיעה לשדה התעופה, שהיה אז אולם קטן. כולם רקדו ושרו יחד עם הנוסעים. חודש וחצי, זה די הרבה זמן, והתגעגענו מאוד לאבא שלנו.

באותה תקופה  לא היו טלפונים בכפר והטלפון היחיד היה במזכירות הכפר, ולכן דרך התקשורת בינינו הייתה על ידי משלוח מכתבים. הייתי מאוד גאה שאבא שלי נכלל בין הנוסעים בצ'רטר, וספרתי את הימים לשובו בחזרה.

את התרגשותנו ושימחתינו הרבה כאשר הגיע היום בו הייתה קבוצת החסידים אמורה לחזור, אין לשער.  ההתרגשות בכפר הגיעה לגבהים, ושוב התארגנו באוטובוסים ונסענו כל משפחתנו עם אחיי הקטנים, לשדה התעופה, לפגוש את אבא.

אבא הביא לנו הרבה מתנות מאמריקה הגדולה, פריטים ומשחקים שאף פעם לא ראינו ולא הכרנו. אבא גם סיפר לנו על מאורעות חגי תשרי במחיצת הרבי, את הקירוב המיוחד לו זכו כל חברי הקבוצה מהרבי, ואת שמחתם הרבה של החסידים המקומיים בניו יורק לקראת בואם של החסידים מארץ הקודש.

כעבור שנתיים שוב זכינו, ואבי נסע שוב בטיסת צ'רטר לחצרות קדשינו, לרבי, לצבור רוחניות וכוח לעבודת ה', ולמלא לאחר מכן, עם שובו, אותנו, את בני המשפחה, ברוחניות ובשמחה.

הזוית האישית

רישא וילנקיו מספרת את סיפורה לנכדתה צביה גולדברג.

מילון

נסיעה לרבי
נסיעה לרבי היא אחת מדרכי ההתקשרות העיקריות של חסיד לרבי. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.

כפר חב"ד
כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב בישראל השייך למועצה אזורית עמק לוד, שבו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל. הוקם כיישוב חקלאי. במרוצת השנים גדל היישוב ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. ויקיפדיה

ציטוטים

”מטרת הנסיעה לרבי היא לצבור כוחות לעבודת ה' ולמלא את בני המשפחה ברוחניות ובשמחה. “