מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הניצחון האישי של חיים שלי – חיים נדל

יום הולדת 80 של סבא חיים
אלוף חיים נדל - 1985-1983
שני סביי וסבתותיי היו בין מייסדי פתח תקווה.

שמי לאה נדל – ברורמן, גדלתי במשפחה מאוד גדולה ושורשית, שנולדה בארץ. התגוררה בפתח תקווה. שני סביי וסבתותיי היו בין מייסדי פתח תקווה. על השואה ידעתי רק מקריאת ספרים, הקשר הראשוני שלי עם ניצולי שואה היה במפגש עם משפחת צ'לקו, שעלתה מצ'כיה. סבי שיכן אותם באחת מדירותיו.
 
כשהכרתי את חיים בעלי בשנת 1956, הדבר הראשון שהוא סיפר לי שאין לו משפחה ושהיא נספתה בשואה. הוא לא רצה להרחיב את הדיבור על זה, כי רצה מאוד להרגיש ישראלי, אני כבדתי את רצונו.
 בין שתי מלחמות – חיים נדל 

חיים ואני התחתנו בשנת 1957 הוא שירת בצבא בצנחנים השירות בצבא מבחינתו היה משמעותי. דווקא כאדם שנאלץ לעזוב את מולדתו כדי להציל את חייו. בשנת 1966 במסגרת תפקידו, בהיותו סגן אלוף, הוא יצא במשלחת עם אלוף משנה דודי וסגן אלוף משה וחצי לסיור בצבאות אירופה: אנגליה, איטליה,צרפת וגרמניה. בכל המקומות הם ביקרו במחנות של צנחנים. בהגיעם למחנה בגרמניה קבלו את פניהם עשרות ילדים עם דגלי מדינת ישראל ושרו שירים ישראלים. "הבא נגילה" ו"הבאנו שלום עליכם".

חיים סיפר לי, שכאשר הוא ראה את הילדים ושמע את שיריהם עלתה מחשבה בליבו שזה הניצחון האישי שלו. ילד יהודי ניצול שואה שכל משפחתו הושמדה בשואה, נמצא במחנה צבאי בגרמניה וילדים וקצינים מריעים לקראתו, לקראת הקצין הישראלי. האם אין נקמה יותר מתוקה מזו?!

בראשון במאי 2011, בעצרת זכרון לשואה ולגבורה בקיבוץ תל יצחק בנאום שנשא בעצרת אמר חיים שלי: "הרשו לי לספר לכם על הגאווה האישית שלי כילד יהודי ניצול שואה. לפני מלחמת ששת הימים השתתפתי במשלחת רשמית של צנחני צה"ל שביקרו בצבאות שונים באירופה. ביניהם בסיס צנחנים בגרמניה. לאחר הסיור וארוחת הצהרים אני שומע מנגינות ישראליות. יצאנו לדשא ואני רואה עשרות ילדים רוקדים ריקודי עם שלנו. אני עומד ומהרהר, ולא מאמין למראה עיני האם זו מציאות או חלום. אני ילד יהודי שריד השואה עומד במחנה צבאי גרמני וילדים גרמניים מנופפים בדגלי ישראל ושרים הבה נגילה. הייתי גאה ונרגש מהמעמד. זה היה הניצחון שלי".

 

ניצחון אישי שני שלי העובדה שחיים הקים משפחה נולדו לו שלושה ילדים ושישה נכדים קיבל משפחה מורחבת מצידי, והצליח להשלים את השכלתו ולקבל דוקטורט. לכתוב שני ספרים "בין שתי המלחמות" ו"המעז מנצח". ביום הולדת 70 אמר חיים : "כפי שידוע לכולכם אנחנו לא יכולים לבחור למי והיכן להוולד, אך אנו יכולים לבחור היכן לחיות והיכן לסיים את החיים. אני בחרתי בחלק השני, קרי לחיות כאן בארץ, אין לי ארץ אחרת. כשעליתי בתאריך 23 באפריל 1946 לארץ ישראל, נולדתי מחדש. הייתי אז בן 12. עליתי לבדי כי רק אני שרדתי מכל משפחתי הגדולה. אנחנו, שבאים מ"שם" יודעים אולי טוב יותר להעריך מה המשמעות הפשוטה של חופש וחירות האדם, את משמעות מדינת היהודים, שהיא מדינת ישראל . במשך כל השנים השתדלתי מאד לא להעביר למשפחתי את התחושה על כל מה שעבר עלי לפני עלייתי ארצה היום בהגיעי לנחלה ולשלווה ולחיים שקטים אני משתדל להקדיש את רוב זמני למשפחתי המורחבת. לעולם איני סולח אבל תמיד אני שוכח. מוטב לשכוח ולחייך מאשר לזכור ולהתעצבן".

דברים אלו מאד מחזקים את הנצחון הגדול של חיים שהצליח להקים משפחה ולחיות בארץ ישראל.

 המעז מנצח – חיים נדל 

העשרה

חיים נדל: "חיים נדל (נולד ב-14 בנובמבר 1933, פולין) אלוף בצה"ל. לאחר השחרור מהצבא היה למרצה באקדמיה" ( ויקיפדיה).

תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ומדריכה יישובית שרה לאוטמן

מילון

חיים נדל
חיים נדל (נולד ב-14 בנובמבר 1933, פולין) אלוף בצה"ל. לאחר השחרור מהצבא היה למרצה באקדמיה.

פדיון הבן
פודים את הבן הבכור שנולד מהכהן הגדול רב

ציטוטים

”חשיבות העבר“

”שני סביי וסבתותיי היו בין מייסדי פתח תקווה.“

”אנחנו לא יכולים לבחור למי והיכן להוולד, אך אנו יכולים לבחור היכן לחיות“