מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המשפחה המורחבת שלי

אני וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי.
סבתא בצעירותה.
שושלת משפחתי הענפה.

משפחתי הענפה עם היסטוריה מאוד מעניינת השם אבודרהם הוא מצד אבי יצחק שעל שמו גם בני נקרא. אבודרהם דוד הוא שם דבר בהיסטורית ספרד שם אבי נולד דוד בן יוסף כתב ספרים שנקראים "חיבור פירוש הברכות והתפילות", הספר התקבל בכל תפוצות ישראל. הספר אבודרהם הודפס לראשונה בעיר ליסבונה שבספרד. אבי יצחק עלה ארצה בשנת 1951 יחד עם סבתי אסתר ושני ילדים שנולדו בספרד.

שמעון וזוהרה

שמעון וזוהרה חיו במלקי בכפר מעורב עם מוסלמים ומיעוט יהודי, סבא מספר שלא הייתה אנטישמיות, אלה להפך חיו בהרמוניה, בשנת 1951 עלו לאחר קום המדינה באנייה בשם "ארצה".

הקשיים היו רבים, הבולטים ביניהם: לא היה חשמל, מים ועבודה. בגלל המחסור בעבודה והפרנסה לא היה כסף לקנות תלושים לאוכל. המשפחה הייתה מאוד דתייה, הגיעו לחיפה ולאחר מכן עברו לרחובות. בשנים הראשונות עסקו בכל עבודה מזמנה כדי להתפרנס, בארץ נולדו -5 ילדים: אברהם, ציון, שולה, שושנה, איציק.

משפחתה של סבתא אסתר (אמא שלי)

היינו 8 ילדים וחיינו באזור עם יהודים וערבים. עלינו באניית-בטנג'ר סווטה ארצה ליבנה בשנת 1955- אניית ירושלים הפליגו שבעה ימים עד חיפה.

הרבה אנשים קיבלו מחלת ים ושהגיעו ארצה חלקם נישקו את האדמה שרו ושמחו, עשו רישום והכניסו אחד אחד וריססו אותם באבקה לבנה, ומשם לקחו אותנו ליבנה לצריפים, ואז הגיעו נציגים מהסוכנות וחילקו אותם לצריפים, היה מאוד קשה לגור במצב ירוד מאוד, ההתאקלמות הייתה קשה, והתפרנסו בקטיף, בניין, חקלאות, היה מאוד קשה להתפרנס.

הקשיים בארץ

תרבות החקלאות – לא הכרנו אותה והיה קשה ללמוד אותה. הקימו אולפן ללמוד עברית, היו בעיות ושפה קשה, מתקשרים בפנטומימה. היה קשה לתקשר עם האידיש.

תקופת הצנע- המחסור הקשה עלינו מאוד. בשנת 1960 הילדים התאקלמו יותר מהר מהמבוגרים, בבית ספר.

שילת ומעיין עם סבתא עמליה

הזוית האישית

תודה לסבתא שטרחה להגיע על לכאן כל יום רביעי פעם בשבוע. היה לי ממש כיף ללמוד ולהכיר סיפורים של משפחתי.

מילון

פתיליה
כלי ששימש לבישול איטי

ציטוטים

”ההתאקלמות הייתה קשה, והתפרנסו בקטיף, בניין, חקלאות...“