מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המסע לעולם החדש

אני ואנט תוך כדי עבודה על הסיפור
ביקור ראשון של אבי ומשפחתו בישראל.
הגירת ההורים לניו זילנד

הוריי חיו והתחתנו בוורשה, פולין. לאחר הנישואין אבא נסע ללמוד תפעול והחזקה של מכונות לאריגת גרביים ממשי בגרמניה בעיר חמניץ בשנת 1931-1932. אחרי שהוא חזר לפולין הם החליטו, לעזוב את ורשה כי הרגישו ב"רוח הרעה" הנושבת נגד היהודים וגם חיפשו הזדמנויות חדשות בעולם החדש. ובמקביל ניסה לחפש עבודה בישראל.

אבא קיבל ויזה למלבורן והפליג באנייה. במלבורן היה שם דוד שהיה מבוסס כלכלית. כעבור 3 חודשים לא נתנו לו ויזה כדי שיוכל להישאר ולעבוד ולכן הוא עבר לעיר שקוראים לה 'ולינגטון' בניו זילנד. הוא מצא שם עבודה כאיש תחזוקה למכונות לאריגת גרביים ממשי.

עם קבלת העבודה הקבועה אבא התחיל לטפל בקבלת אשרה עבור אמא והוריו. היות והייתה לו עבודה ייחודית ולא תפס מקום של תושב מקומי הוא קיבל אישור לאיחוד משפחות. בסופו של דבר הגיעו אשרות כניסה לכולם אבל רק אמא וסבא ממשו את האישורים וסבתא נשארה בארץ עם שאר בנותיה. אחרי שאמא ואבא חיו יחדיו אמא נכנסה להריון ונולד תינוק ושמו רון.

רון, אחי הבכור נולד בניו-זילנד ב – 10 לפברואר 1935 ונפטר לפני הולדתי בגיל 3 ב-3 למאי 1938 מדלקת מוח. אני לא ידעתי על קיומו עד אשר ראיתי תמונות באלבום של ילד שלא הכרתי עם אבי ועם אמי. רק בגיל 6 שאלתי את אמי: "מי זה הילד הזה?" והיא סיפרה שזה האח שלי שנפטר לפני שנולדתי. כיום רון היה אמור להיות בגיל 82

רון היה ילד חייכן, עגול התפתח יפה והביא להוריי אושר גדול. אמרו סוף סוף יש לנו משפחה ועכשיו הוא חסר לנו מאוד…

רון חלה כאשר הוריי נסעו לחופשה קצרה ורון נשאר אצל סבא שלי שהגיע בינתיים לניו זילנד. כאשר אמא ואבא חזרו מן החופשה הם האשימו את סבא במותו של רון שהוא לא טיפל בו ולא דאג לו כמו שצריך. למרות שלא הכרתי אותו אני מרגישה בחסרונו ויש לי חור בלב ואולי בגלל זה שהפכתי לאמא בעצמי רציתי שהילד הראשון יהיה בן, שיהיה אח גדול.

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מהרהרת איך היו חיי נראים עם אח גדול. אם היינו חברים טובים, אם היינו רבים הרבה, אם בעצם היה לי על מי לסמוך….

אמא חיה בצל מותו של רון ועם רגשות אשמה קשים. בהתחלה הם רצו רק ילד אחד אבל לאחר מותו של רון אמא אמרה שלא יהיה מצב כזה. לאחר מכן נולדו 3 ילדים ואני הבכורה. אמא 'עטפה אותי בצמר גפן' וליוותה אותי צמודה אליה כל הדרך.

הזוית האישית

ליאם: בחרנו בנושא זה מכיוון שאני סיפרתי לאנט שיש לי כאב לגביי סבי וסבתי מצד שני ההורים שנפטרו עקב מחלה לפני הולדתי. אנט סיפרה לי שגם לה קרה אותו מקרה עם אחיה.

אנט: באותו רגע שליאם סיפרה לי על זה שהיא לא מכירה את הסבים שלה,  קפץ לי לראש זיכרון מאחי שנפטר גם כן לפני הולדתי. למרות שלא הכרתי אותו כל פעם שאני חושבת עליו יש בתוכי עצב ובמידה מסוימת אני יכולה להרגיש את מה שאמא שלי הרגישה ואיך זה בעצם השפיע על חיי.

מילון

מלבורן , חמניץ
במהלך הסיפור אני לא למדתי ביטויים חדשים אלה הכרתי מקומות חדשים בעולם

ציטוטים

”הרגישו ברוח הרעה“