מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המסע להצלת החיים

ציפה שטיינר והנכד עומרי שמגר
ציפה ואהרן שטיינר בחתונתם
בקרונות-משא למחנה-עונשין בסיביר

הוריי והמסע להצלת חייהם
הורי, שרה לבית קרלמן ומשה פוקס, נולדו בשנת 1913, והתגוררו בעיירה בשם קרסנוברוד בפולין עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
אמא היתה תופרת מדופלמת, ואבא היה סנדלר בעל עסק עצמאי.
בשנת 1935 נישאו, ואחותי צביה נולדה באפריל 1939.
      
  שרה ומשה פוקס, הוריי
ב-1 בספטמבר נכנסו הגרמנים לפולין , לעיירה שבה גרו.
הוריי החלו במסע להצלת חייהם-תחילה עברו לרוסיה, ומשם נשלחו לסיביר בקרונות-משא למחנה עונשין.
הם הצליחו לעבוד בלילות ולמכור בשוק: אבא תפר מגפיים, ואמא תפרה בגדים חמים ממולאים בצמר גפן. התשלום היה בלחם, במעט חלב, בקמח ובמוצרים אחרים.
החיים בסיביר היו נוחים יחסית עבור המשפחה, בעוד שמשפחות אחרות גוועו ברעב.

 

ביוני 1941 אפשרו ליהודים לצאת מסיביר. הוריי ואחותי עברו לעיר לנינבאד שבטג'יקיסטן.
 ההורים ,ציפה התינוקת והאחות צביה בביטום 1946 (מצד שמאל למעלה חיים קרלמן, הדוד)
 

 

בנובמבר 1945, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הוריי ואחותי החלו מסע החזרה לפולין.
עם הגעתם לובלין שבפולין פגשו ידידים מהעיירה, שסיפרו להם- כי הוריהם ואחיהם נרצחו כולם.

קורות חיי
נולדתי להוריי, שרה ומשה פוקס, באפריל 1946 בעיר ביטום שבפולין.
ביולי התחלנו במסע העלייה לארץ: הגענו לעיירה על גבול אוסטריה, בה היה מחנה עקורים גדול, שם שהינו עד ראשית 1949 .
במרץ 1949 הפלגנו באנייה "נגבה" לנמל חיפה, ומשם נלקחנו במשאית לבית העולים בחדרה.
בחודש ינואר 1950 עברנו לדירת שיכון בשכונת ברנדייס שבחדרה, שם גדלתי עם ילדיי העולים עד 1965.
בשנת 1964 התגייסתי לצבא, למשטרה הצבאית.
המשפחה שהקמתי
עם שחרורי מהצבא בשנת 1965 פגשתי את (סבא) אהרון שטיינר, יליד 1937 מהעיר בודפשט בהונגריה, בנם של תיאודור ואנה שטיינר.
תיאודור ואנה שטיינר, הוריו של בעלי אהרן
    
                  
 אנה שטיינר  והטלאי הצהוב (בבודפשט)
נישאנו ב-1966, וב-1.7.67 נולדו לנו התאומות, טל וחן.

זיכרון מאירוע משמעותי שהתרחש במדינת ישראל
האירוע המשמעותי ביותר שהתרחש במדינה לדעתי, הינו רצח יצחק רבין ב 4.11.1995 ע"י יהודי בוגר צבא.
אנחנו, יהודים שחווינו רציחות ע"י גויים בגולה, הגענו למדינת ישראל מכל קצווי תבל, ובנינו את ביתנו מתוך כוונה לחיות בה בשקט ובשלום לפחות עם עצמנו, אך ראינו שנאה עד כדי רצח, בגלל דעות פוליטיות.
הטבעתי חותם במדינת ישראל
אני בת לניצולי השואה, שעלו ארצה לאחר שמשפחתם הגדולה נספתה.
הם בנו את ביתם מחדש לללא ידיעת השפה  ועם כל קשיי הקליטה.
נישאתי לאהרן, שנשאר לבדו בעולם לאחר השואה.
הקמנו בית בישראל, ילדנו שתי בנות מוצלחות ומוכשרות, וזכינו לשישה נכדים ונכדות.
         
                                              המשפחה של נכדנו עומרי (המראיין)
סיפורה של ציפה שטיינר תועד על ידי הנכד עומרי שמגר במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "אלחריזי" בתל-אביב, בשנת הלימודים תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב' שרה לאוטמן.
 עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

סיביר
הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה . רוב רובו של האזור, מלבד הקצה הדרום מערבי, שייך לרוסיה. בשל היותו אזור מבודד וקשה לחיים היה חבל סיביר זמן רב מקום להגליית אסירים, הן בתקופת שלטון הצארים והן בתקופת השלטון הקומוניסטי .

ציטוטים

”כיהודים שחוו רציחות בידי גויים בגולה, הגענו לישראל מתוך כוונה לחיות בשלום לפחות עם עצמנו“

” ראינו בישראל שנאה עד כדי רצח בגלל דעות פוליטיות.“