מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המנורה שעוברת בירושה

רינה עם הנכד ניר
המנורה שעוברת מדור לדור במשפחה
במשפחתה של רינה עמיחי מדליקים נרות שבת במנורה מיוחדת

אני רינה ביתם של יחיא ואסתר עמיאל ז"ל. אבי הינו דור שישי בירושלים, זאת אומרת שמצד אבי אני דור שביעי בישראל. אבי היה גדול מאמי בעשר שנים והוא ראה תמונה שלה ונסע למרוקו על מנת לבקש את ידה. אני נולדתי וגדלתי בירושלים וברצוני לספר על מנורה מנחושת שעברה במשפחתי במספר דורות.

אמי אסתר עמיאל ז"ל נולדה בקזבלנקה שבמרוקו.  במרוקו היה נהוג לתת כמתנת חתונה חפצים שימושיים, אלה שידם הייתה משגת הביאו בעיקר חפצים מנחושת.

באחת החתונות הגיעה למשפחת אמי כמתנת חתונה מנורת קנים מנחושת שעברה במשך השנים בין בנות המשפחה. אצל משפחתי היה מקובל להדליק נרות שבת כמספר הנפשות בבית. במנורת קנים זו ניתן להוסיף  קנים חדשים לפי הצורך, וכך קרה שלפעמים היו במנורה 10 קנים שדולקים בו זמנית בנרות שבת, מראה יפה ומרגש (כדברי אמי).

המנורה עברה במשך השנים בין בנות המשפחה. סבתי נתנה אותה לאמי כחלק מהנדוניה. כאשר התחתנה ועלתה לארץ הביאה אותה עימה והמשיכה את המסורת של הדלקת נרות שבת  במנורה לפי מספר הנפשות בבית. כאשר אני התחתנתי אמי העבירה אלי את המנורה שנמצאת עד היום ברשותי אך לצערי לא במצב תקין.   

מילון

נדוניה
מילה מקראית ממקור אכדי קדום, משמעותה המתנות או הרכוש שההורים נותנים לבנותיהם אשר עומדות לפני נישואין, כדי שיקחו עמן לבתיהן החדשים.

ציטוטים

”אבי היה גדול מאמי בעשר שנים בעקבות תמונה שלה נסע למרוקו לבקש את ידה.“