מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המלחמה שלי ושל סבתא

רוחמה עם המראיינים, ליאור וסער
רוחמה עם בעלה ביום חתונתם, 1970
רוח הלחימה וחוסר הויתור לצורך הגשמת המטרה

עד לקראת סוף המאה ה-20, לא היה נהוג שאישה לומדת, עובדת, מפרנסת ומנסה להיות עצמאית, אבל אין שום דבר העומד בפני כוח הרצון וההשקעה, ועל זה אספר את הסיפור שלי.

שמי רוחמה באשטקאר, נולדתי בתאריך 16.10.1944 במומבאי שבהודו להורים יהודים אמידים וחכמים שתמיד רצים קדימה. איתי היו עוד ארבעה אחים קטנים ממני. חיי היו טובים: לא הייתי צריכה דבר והיה לנו טוב בצורה כלכלית עד שאבי נפטר ואמי נשארה אלמנה לבד עם חמישה ילדים, בלי השכלה ולא היה לה דרך לפרנס את הבית.

עברנו לבית קטן יותר עם חדר אחד לשש נפשות כי לא היה מספיק כסף. כמה שרציתי בגדים חדשים או נעליים חדשות, לא יכולתי לבקש. בעודי נערה הייתי ילדה מצטיינת עם ציונים גבוהים, הרבה חברים ובעלת הרבה אנרגיה. אז סבתי העלתה רעיון – ״אולי תלכי לאוניברסיטה, תלמדי, תשתמשי בפוטנציאל שבך ותראי לכולם שאת יכולה״. זה לא היה נהוג בזמנו אבל הסכמתי, עם מעט הכסף שהיה לנו הלכתי ללמוד קורס אחיות וגם נהייתי אחות מוסמכת. מהכסף שהרווחתי הייתי נותנת לאמי את הרוב ולי את מה שנשאר כדי לעזור לה ולמשפחה. ככה חיינו מספר שנים עד שפגשתי את בעלי, גם יהודי , חכם, יפה – ממש איש חלומותיי, שממש גר מעליי באותו הבניין. לאחר האבדה של אבי הוא העלה אותי למעלה, עזר לי למשפחתי כלכלית ומנטלית הרים אותי למעלה ונתן לי את ההרגשה שאנו ביחד מסוגלים להכל וגם נעשה הכל. חיינו באושר ובאהבה. בשנת 1970 התחתנו ונולד לנו בננו הבכור, האושר שלנו, האירוע המשמח של המשפחה שלי זה זמן מה. אחרי שעלינו לארץ והחלטנו להתגורר בדימונה. בשנת 1975 נולד לנו בננו השני. חיינו באושר ובעושר, אפשר לומר, ובשמחה כולנו יחד כמשפחה.

חלומות תמיד אפשר להגשים, השאלה היא כמה אתם יכולים להילחם בשביל להשיג את המטרה הזו, ואני? אני נלחמתי, וכיום גם בלי בעלי, זכרונו לברכה, אני ילדיי ונכדיי מנסים להנות מכל מה שיש ולהצליח כמה שאפשר . אני לא אומרת שזה לא היה קשה, אבל כל העבודה הקשה הייתה שווה בסופו של דבר. אני מטיילת, אני מתנדבת ועושה לאנשים טוב בלב, מנסה כמה שיותר לתת ולשמח, כי כאן זה לא רק אני, זה מי שהיה איתי לאורך כל הדרך.

הזוית האישית

זאת היית חוויה מדהימה. הכרנו את רוחמה, אישה מדהימה שכל החיים נלחמת ועוזרת והיא באמת אישה עם לב זהב ענק והיה לנו העונג לפגוש אותה. אנו מאחלים לה בריאות, אושר, גאווה מהנכדים, ולכל דבר שהוא פה בשבילה, כי מגיע לה שיתייחסו אליה כמו שהיא מתייחסת לאחר. אוהבים מקווים ולשמור על קשר.

מילון

מומבאי
העיר הגדולה ביותר בהודו, המרכז המוניציפלי השני בהודו ואחת מחמש הערים הגדולות בעולם. מומבאי מהווה את בירתה הכלכלית של הודו, בהיותה מוקד של תעשייה, פעילות פיננסית ומסחר, ומקום משכנן של הנהלות של חברות ענק רבות. נוסף על כך, מומבאי היא מרכז של תעשיית הבידור ובפרט הקולנוע בהודו. העיר משמשת כבירת מדינת מאהאראשטרה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”היא נלחמה בשבילנו ובזכותה לא חסר לנו כלום“