מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות של סבא בנהריה

רוני וסבא בבית ספר
המשפחה
החיים בילדות

קוראים לי ראובן וקס

נולדתי בזגרב, שהיא עיר הבירה של קרואטיה, בשנת 1947.

עלינו לארץ בשנת 1948 והתיhשבנו בנהריה. מקום בצפון הארץ על שפת הים. באותם שנים היו בנהריה מעט מאד תושבים וכולם הכירו את כולם. כל הילדים נהגו לבלות יחד ולשחק יחד, נהגנו לבקר אחד את השני מבלי לשלוח הודעות לפני, פשוט הגענו. אם החבר היה עסוק פשוט הלכנו לחבר אחר. בשנים ההן לא נהגו לנעול דלתות. האנשים סמכו אחד על השני.

באותם שנים נהריה הייתה מושבה עם הרבה משקים חקלאיים ולכן התפתחו בה שני מפעלים שקיhמים עד היום: מחלבה של חברת "שטראוס" ומפעל נקניק של חברת " זוגלובק".

חשוב לספר שכול הילדים בנהריה למדו לרכוב על אופניים, ללא גלגלי עזר, בגיל מאד צעיר וגם למדו לשחות בים (עוד לא הייתה בריכה). בקיץ היינו משחקים בעיקר בחוץ במשחקי כדור (מחניים, כדור רגל, ועמודו), בגולות. בחורף כאשר ירד גשם היינו משחקים בבית במשחקים כמו מונופול, דמקה, שח, ודוקים. אהבנו גם מאד לקרוא, בנהריה הייתה ספריה ציבורית גדולה וכל הילדים היינו רשומים בה. בשבתות היינו רוכבים על אופניים, עם ההורים וחברים, לטיולים בסביבה. הגענו אפילו למקומות כמו חניתה, יחיעם, מעינות נחל הנעמן באפק. כך למדנו להכיר את ולאהוב את הארץ. הכי כיף בטיולים אלה היה שכולנו אכלנו יחד בפיקניק גדול בטבע.

כאשר גדלתי בערך בגיל 5 פתחו את הבריכה בנהריה וכמעט כל הילדים השתתפו בחוגי שחיה וכדור מים. במהלך השנים היו שני שחיינים מנהרייה בין אלופי הארץ לבוגרים בשחיית פרפר וחזה ואלופת הארץ בשחיית גב. גם נבחרת השחייה של הילדים הייתה חזקה והיינו תמיד בין שלשת המקומות הראשונים התחרויות שחיה. אני שחיתי חזה וגם ברבעיית השליחים 4X25. כאשר התבגרתי מעט התחלתי לדוג דגים, עם חברים, בעזרת רובה חיצים. אחד הכיפים היה מיד אחרי הדיג. על שפת הים, לצלות את הדגים ולאכול אותם.

בתור ילדים היה לכולנו די הרבה משימות יום יומיות בעזרה בבית. בבוקר ללכת למאפיה ולהביא  לחמניות טריות, להביא חלב טרי מאחת הרפתות. כשגדלנו קיבלנו תפקיד חשוב שהראה שההורים מתייחסים אלינו כבוגרים אחראים, להביא בקיץ קרח למקרר (לא היה פריזידר) ובחורף נפט לתנור החימום (לא היו מזגנים) בכלל להביא נפט היה תפקיד מאד חשו כיון שנפט שימש אז כעצמאי לבישול ואפיה. בישלו על פתיליה ואפו בתנור שחומם בנפט.

כביסה עשו ביד (לא היו מכונות כביסה) הרתיחו מים בדוד גדול על פרימוס ורחצו את הבגדים על ידי שפשוף וסיבון עם סבון כביסה. התפקיד של הילדים היה לשטוף את הסבון ולעזור בתליית הבגדים ליבוש. ביחד עם כל המטלות והמשחקים היה לנו גם זמן ללמוד ולהכין שיעורי בית.

בבית ספר אהבתי בעיקר את שיעורי החשבון וההיסטוריה והגאוגרפיה מאוד לא אהבתי את שיעורי הזמרה וכלכלת הבית. פעם בשבוע כל אחד מאתנו היה תורן מטבח בו כל ילדי בית הספר היו אוכלים ארוחת צהריים יחד. גם החגים נחגגו יחד באולם הגדול בבית הספר כאשר כל אחד היה מכין משהו וכולנו חגגנו יחד.

הזוית האישית

רוני וסרמן: מאוד נהניתי ללמוד על ילדותו של סבא לראות מה נהגו לשחק וכמה שונה זה מהיום נהניתי מאוד מתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

רובה חיצים
רובה דיג שהיה לו חץ מתכת וגומייה חזקה שהעיפה את החץ.

ציטוטים

”היו בנהריה מעט מאד תושבים וכולם הכירו את כולם . הילדים נהגו לבלות יחד ולשחק יחד “