מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות של סבא אדם גרינפלד

הוריו של סבא, סבא ואני בצ'חוצ'ינק שבפולין
סבא אדם בבר המצווה שלו
זכרונותיו של סבא אדם מילדותו בחולון

שמי אדם גרינפלד, גדלתי בעיר חולון. חברי ילדותי היו מהכיתה ומהשכונה. חלק מבני כיתתי עדיין בקשר איתי עד היום, מהגן עד עכשיו. כאשר הייתי בבית הספר היסודי היו לי הרבה חברים חלקם קרובים יותר וחלקם פחות, אישית יותר התחברתי לבנות. חברתי הטובה ביותר הייתה שולה אשר למדה איתי מאז כיתה א', אפילו היו שיחות ביננו שנתחתן כאשר הינו יותר קטנים.

בילדותי היה מגוון די רחב של משחקים, בדרך כלל הכי אהבנו לשחק בשלושה מקלות, דוקים, שחמט וג'ולות. נהגנו לערוך תחרויות גוגואים וחמש אבנים. אז בחולון אחרי הקמת המדינה לא היה לאף אחד כסף, המשחקים שלנו הומצאו מחומרים אשר מצאנו ברחוב ובבתים. לפעמים אני מתגעגע לתקופה הזו.

הייתי חוזר הביתה מבית הספר, מסיים שיעורים ברבע שעה ורץ להיפגש עם החברה במקווה ישראל בבית של חבר, ושם גידלו וטיפלנו בארנבות. היינו לוקחים בלי רשות בוטנים וקוטפים תפוזים וגויאבות, השומר רכוב הסוס לא אהב לרדוף אחרינו כאשר ניסינו לברוח. פעם בחודש ביקשנו חצי לירה מההורים והלכנו ברגל ברחוב הראשי כדי לראות את סרטי "הרקולס", "טרזן", "חוזליטו", "אליקי". היינו קונים בכניסה לקולנוע פיצוחים אצל 'קצין' ותירס חם. בתקופתי כמעט ולא היו ממתקים, אכלנו כתחליף לחם עם מרגרינה וסוכר.

תקופת הלימודים ונעורים

למדתי בבית הספר היסודי "רביבים" אשר היה ממוקם מאתיים מטר מביתי מול מקווה ישראל. למדנו בעיקר חשבון, תנ"ך, הנדסה, עברית, ספרות, אנגלית, ציור, טבע, לשון ודקדוק, מלאכה וזימרה, התעמלות, חקלאות. הייתה הפרדה בין הבנים לבנות בחלק מהשיעורים. למשל, בשיעורי מלאכה כאשר הבנות תפרו ורקמו ,אנחנו היינו מנגרים דברים מעץ. בית הספר היסודי היה מכיתה א' עד ח' והתיכון היה מכיתה ט' עד י"ב.

ביסודי הייתה תקופה שלמדנו "במשמרות" (במילים של היום "קפסולות"), משמרת הבוקר הייתה משמונה עד שתים עשרה והשנייה הייתה משתים עשרה עד ארבע אחר הצהרים. סידור זה נוצר מחוסר כיתות לימוד. למדתי בתיכון "קוגל" סמוך לעיריית חולון, ליד אצטדיון הכדורגל והכדורסל. בגלל שהמרחק מבתינו לתיכון היה קילומטרים, בימים חמים אביה של חברתי ליה הסיע אותנו במכוניתו בבוקר, ואחרי הלימודים חזרנו לבד ברגל. שם בנוסף למקצועות שלמדנו ביסודי התווספו גיאוגרפיה, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, כלכלה, תלמוד וצרפתית.

בעיני ההורים המורים היו בעלי הסמכות והידע העליונה, מילה אחת ממורה זה היה דברי קדוש.. היה מרחק בין המורים לתלמידים, הם לימדו אותנו וזה הכל. אבל היו גם מורים אשר היו יותר קרובים ללבם של התלמידים, אותם ביקרנו בביתם ושוחחנו איתם. בתקופתי הייתה נהוגה תלבושת אחידה. חולצה בצבע תכלת מכופתרת עם סמל בית הספר. נהגנו פעם בשנה לצאת לטיול שנתי. אני זוכר שהטיול הראשון בכיתה ח' היה לפארק הירקון. זכור לי, נסענו לכותל המערבי לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. אני זוכר שבדיוק אז גילו את המגילות הגנוזות ומכיוון שהייתי נמוך היו צריכים להרים אותי בהיכל הספר כדי שאוכל לקרוא מה כתוב. לא אהבתי את שעורי תנ"ך, זה שיעמם אותי מאוד. גם שיעורי מוזיקה לא אהבתי, פשוט לא התחברתי. היום אני מצטער על זה. לעומת זאת אהבתי מאוד חשבון והנדסה – פשוט אהבתי, זה הלך לי בקלות. תלמוד עניין אותי במיוחד, היה שם יותר "פלפל" מהתנ"ך. חברי ואני בחנו את כל תנועות הנוער. בתחילה נסינו את "הנוער העובד", לאחר מכן עברנו ל"שומר הצעיר", במסגרת השומר הצעיר התגייסתי עם חברי לצבא לחיל הנח"ל – נוער חלוצי לוחם.

הזוית האישית

סבא אדם וניצן: אנו מאחלים לעצמנו להישאר משפחה בריאה, מאוחדת ומאושרת שתגיע לעוד ימים רבים.

מילון

לירה
המטבע אשר שימש את המדינה במהלך המנדט הבריטי וטיפה אחר קום המדינה.

ציטוטים

”מה, אתה נכה?!", הוא אומר לנו את זה כאשר אנחנו מתעצלים והוא (נכה על כיסא גלגלים) עושה יותר מאיתנו“