מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הטרקטור הראשון עלה על מוקש שהונח בלילה על ידי הסורים

גליה סונגו ובלאיי אינדיס-תיעוד
גליה סונגו (ברקוביץ)
אחותי התחתנה עם בן ראש פינה ממשפחת פביאן אחת המשפחות הותיקות בראש פינה

הגעתי מבוקרשט שברומניה לראש פינה בגיל שנה וחצי. הרבה מזה אני לא זוכרת בגלל הגיל הקטן אבל מסיפורי הורי גרנו בצריף קטן מאוד עם שכנים רבים שלא הכרנו. אחרי כמה ימים כבר כולם היו לחברים טובים, אחד לוקח מהשני מה שחסר.

השנים עברו מהר, הוריי קיבלו בית ועברנו לגור בו. אני אחת מ- 4 בנות, אחותי הגדולה הגיעה בגיל 12 ומיד התחילה ללמוד בקורס לאחיות. {אחרי שסיימה הייתה לאחות הישוב}, שאר האחיות ואני כמובן התחלנו מהגן של דבורה ועד לסיום כיתה ח' בבית הספר וילקומיץ.

בילדות, החגים היו האהובים עליי, בבית הכנסת הגדול אליו כולם מגיעים, מגדול ועד קטן. במיוחד בחג שמחת תורה כשכולם רוקדים עם התורה ואנחנו הילדים עם דגלים ותפוח אדום ובתוך התפוח נר. כמובן שמאוד רצינו שהחג יהיה באמצע השבוע כדי שנוכל להדליק את הנר. יום העצמאות גם הוא היה חג בלתי נישכח, רוקדים ריקודי עם המבוגרים במעגל אחד גדול עד אור הבוקר או עד שהאחרון מתעייף. אי אפשר לדלג על שבועות בו טקס הבאת הביכורים הייהחוויה בלתי נישכחת. במה גדולה להבאת הביכורים ואנחנו הילדים מכינים ביכורים וזר, כולנו רצינו שהסל שלנו יהיה הכי יפה.

יום הזיכרון יום בלתי נשכח הכנת זרים לבתי קברות האזרחי והצבאי, לבית העלמין הצבאי היו לוקחים את הזר היפה ביותר וכמובן שכולנו חיפשנו את הפרחים הכי יפים והשתדלנו שהזר שלנו יהיה זה שיועבר לבית הקברות הצבאי.

אחותי גדולה ממני בעשר שנים ואת חתונתה אי אפשר לשכוח, אחותי התחתנה עם בן ראש פינה ממשפחת פביאן אחת המשפחות הותיקות בראש פינה. החתונה התקיימה בבית קפה שהיה "הכי הכי" באותה תקופה קפה ירדן. כולם הגיעו מגדול ועד קטן השמחה נמשכה עד לפנות בוקר, כמובן שגם אני השתתפתי למרות גילי הצעיר עד סוף החתונה. לאחר כשנה וחצי נולדה בתם בכורתם של אחותי, קראו לה לימור וכולנו רצינו להיות בקרבתה. אחרי כל השנים נולדו לאחותי עוד בת איריס ובן איציק שמו על שם דוד פטר יצחק פביאן שנהרג באלמגור ביחד עם חברו עמיקם שמאי, שניהם בני ראש פינה.

על עצמי מעט אספר: שמי מלפני נישואי ברקוביץ' גדלתי בראש פינה עד גיל 22 בגיל זה נישאתי לרימונד סונגו, נולדו לנו שלושה ילדים, אלעד, אדוה ורחלי. כשרחלי הייתה בת 3 החלטנו ל"יהד את הגליל", הגענו לקיבוץ לוטם ושם חיינו כמה שנים נהדרות. כשאלעד סיים בר מצווה החלטנו לעבור לעיר גדולה (לפני לוטם גרנו בקרית שמונה). אח"כ הגענו לרחובות. הילדים למדו בתיכון דה-שליט ברחובות, סיימו צבא אלעד כקצין בחיל הים. 

היום אדוה נשואה לשחר ויש לה בן יהונתן והיא עובדת סוציאלית. אלעד בתחום המוסיקה עובד ב –  mtv. רחלי נשואה לפרי יובל ולהם שתי בנות מעיין ועמית, בנוסף היא בוגרת מכון וינגייט הידרו-טרפיה ושיקום. אחרונה חביבה אני: פנסיונרית שעוזרת לילדים.

 לזכרו של  פטר יצחק פביאן

השכם בבוקר יום שני כ"ו באייר תשכ"ו, (16.05.1966), נסעה שיירת טרקטורים ורכב, כמדי יום, לעבודה בשדות ממזרח לאלמגור. הג'יפ הראשון בשיירה עלה על מוקש שהונח בלילה על ידי הסורים ושני נוסעיו, יצחק פביאן ועמיקם שמאי, נהרגו.

פטר יצחק היה בן 24 במותו. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. הובא למנוחות בבית העלמין בראש פינה. על שמו נקרא רחוב בראש פינה.

מילון

בית קברות צבאי
בית עלמין המיועד לחללי צה"ל

ציטוטים

”לבית העלמין הצבאי היו לוקחים את הזר היפה ביותר “

”..והשתדלנו שהזר שלנו יהיה זה שיועבר לבית הקברות הצבאי.“