מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החקלאות בחיי

סבא גרשון והנכדה עדי
סבא גרשון בן 13
סבא מספר על ילדותו בארץ

שמי גרשון, נולדתי בשנת 1947 בגרמניה בעיר ברלין אחרי מלחמת העולם השנייה. עלינו לארץ בשנת 1948 עם ההורים שהיו ניצולי שואה ועוד שלושה אחים שלי. הגענו ארצה, כשהתחילה מלחמת השחרור וגרנו עם המשפחה באזור חדרה באוהלים.

אבי יצחק ז"ל עבד מאוד קשה לפרנס את המשפחה, הזמנים היו מאוד קשים לאחר המלחמה. המדינה החלה להבנות, גידלנו בחצרות הבתים ירקות ופירות ואפילו היה לנו בחצר לול תרנגולות, כבשים, עיזים ופרה. בזכות זאת היה לנו אוכל מספר לצרכינו.

בשנות ה-50 עברה המשפחה לגור בראשון לציון, למדתי בבית הספר על שם דוד רמז. החיים בארץ היו צנועים מאוד, השכנים הערבים הציקו לנו והפרו את השקט והשלווה, הם תקפו בכל הזדמנות את הישוב היהודי.

כשסיימתי כיתה ח' המשכתי לתיכון מקצועי אורט ברחובות ואחרי התיכון התגייסתי לצה"ל. הייתי חייל בהנדסה קרבית עברתי קורס מפקדים של חבלה, מיקוש וגישור והייתי מפקד, קצין ציוד מכני ורכב.

אני מאוד התלהבתי ואהבתי את נושא החקלאות ומשק החי. בחופשות נסעתי לדודים שלי במושב גבעתי שליד אשדוד ועזרתי להם בעבודות המשק. האכלתי את העופות והפרות, את היונים והסוסים. עזרתי בקטיף העגבניות, חצילים ומלפפונים וכן בקטיף תפוזים.

השתתפתי במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת לבנון. לאחר השחרור מהצבא הצטרפתי לחברת אגד ועבדתי באגד במשך 35 שנים. היום אני גמלאי של אגד.

בעת שירותי הצבאי

בשנת 1970 התחתנתי עם סבתא ציפי ונולדו לנו שלושה ילדים: עידן, מורן ולירן. היום יש לנו גם חמישה נכדים: דור, רומי, אור, עמית ועדי. "כולם במשפחה שלנו אוהבים אחד את השני ותמיד כיף לנו ביחד", מסכם סבא.

הזוית האישית

גרשון: התהליך שעברתי עם נכדתי מרגש מאוד, זכיתי להיות בבית ספר של הנכדה ולספר לה את סיפור חיי. נפלה בידי הזכות לספר איך נראו חיי פעם.

עדי: אני אוהבת לשמוע מה היה פעם, ריגש אותי לשמוע את סבא וללמוד עליו דברים חדשים.

מילון

מיקוש
הנחת מוקשים

ציטוטים

”תשמרו ותהנו מיפי הארץ כי אין לנו ארץ אחרת“