מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החנוכיה של סבתא

רותם וסבתא ידידה
סבתא ידידה בילדותה
זיכרונות מבית סבא וסבתא

נולדתי בשנת 1937 בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, בשם ידידה תימור.

ההורים שלי עלו לארץ מגרמניה בשנת 1935, הייתי הבת הבכורה ויש לי שבעה אחים.

בילדותי גרנו בנווה יעקב, שהיה כפר בצפון ירושלים, שם הלכתי לבית הספר עד כיתה ה'. במלחמת השחרור, נווה יעקב נכבשה על ידי הערבים, ועברנו לירושלים. שם המשכתי ללמוד בבית הספר. כשהיה מצור בירושלים במלחמת השחרור, לא היה לנו מספיק אוכל, אז עבר מטוס קטן שהפיל לנו שקיות עם אוכל, לילדים זה נראה כמו בננות והם לא הבינו למה המטוס מפיל בננות.

סיימתי תיכון ולמדתי להיות גננת בסמינר למורים ולגננות. בשנת 1956 התחתנתי עם ישראל. הייתי גננת עד שנולד בני הבכור עופר. עופר נולד בשנת 1959, אורנה נולדה ב- 1960ושרון נולדה ב- 1964

אני אוהבת מוזיקה, לשיר ולנגן בחליל, אוהבת מאוד עבודות יד, ובעיקר תפירה וסריגה. כמובן  שאני גם אוהבת לבשל ולעבוד בגינה.

החנוכייה של סבתא

החנוכייה הזו הייתה של סבא וסבתא שלי (ההורים של סבתא שלי), סבא אברהם (אלברט) ובתיה (ברטה) זילברשמידט נולדו וחיו בעיר בירויט שבגרמניה.

סבא היה חזן ראשי בבית הכנסת המרכזי בעיר, הוא גם לימד ילדים לקרוא בתורה, סבתא היתה עקרת בית, וגם היה לה צימר שבו ארחה תיירים שבאו בתקופת הפסטיבלים של ווגנר, שהתקיימו כל שנה בקיץ. אמא שלי עזבה את בית הוריה כאשר חוקי הנאצים מנעו ממנה ללמוד רפואה. היא הגיע לארץ ישראל בשנת 1935. הוריה נשארו בגרמניה ולא מהרו לעלות לארץ ישראל. בינתיים המצב בגרמניה היה קשה מאוד, וכבר היה קשה מאוד לצאת משם.

כאן בארץ התחילו להפעיל לחצים שונים, על כל מיני פקידים, שיוכלו לעזור להביא אותם לארץ, לבסוף לפני שנסגרו הגבולות, הצליחו לקבל את האישורים עבורם, ובשנת 1939 הם הגיעו לארץ. הם גרו בירושלים ואני אהבתי מאוד להתארח אצלם.

אחד הדברים שאהבתי במיוחד הייתה החנוכייה. כמעט באופן קבוע הייתי מבקרת אותם בימי החנוכה, ואוהבת מאוד לראות את הנרות הצבעוניים הדולקים בה.

אמא שלי נעמי ירשה את החנוכייה בין יתר החפצים מבית הוריה. החנוכייה המשיכה לככב בבית הורי, וכל חנוכה התרגשתי לראות אותה במלוא הדרה זוהרת באש הנרות. כאשר גם הורי נפטרו בקשתי מאחי ואחיותי לקבל מכל מה שנשאר- את החנוכייה הזו. ואכן קיבלתי. מאז לחנוכייה הזו יש מקום של כבוד אצלנו בבית, וכמובן כל שנה אנחנו מדליקים בה את הנרות.

סבא וסבתא חיו חיים טובים ויפים בירושלים, והגיעו לשיבה טובה והלכו לעולמם בשנות השמונים שלהם. חנוכייה עומדת יומיום בוויטרינה בסלון שלנו, ומזכירה לי את בית הורי ואת בית סבי וסבתי והם חיים בזיכרוני.

החנוכייה של סבא וסבתא

הזווית האישית

רותם: מאוד נהנתי לעבוד על הסיפור. התרגשתי לדבר עם סבתא ולשאול אותה על ילדותה, ולמדתי דברים חדשים על משפחתי שלא ידעתי. סבתא שמחה על ההזדמנות לספר לי, ולשתף אותי בחוויות הילדות שלה. לאחר מכן אפילו נסענו לטייל איתה, במקום בו היה הישוב נווה יעקב בו היא גדלה, ושמענו על העבר.

מילון

הפסטיבלים של ווגנר
פסטיבל ביירוית הוא פסטיבל קיץ שנתי, שמתקיים בחודשים יולי⁻אוגוסט בעיר בָּיְירוֹיְת שבגרמניה, ומוקדש בעיקר לביצוע אופרות משל המלחין הגרמני בן המאה ה⁻19, ריכרד וגנר. וגנר עצמו הגה וקידם את רעיון הפסטיבל להצגת יצירותיו הוא. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”החנוכיה עומדת יומיום בויטרינה בסלון שלנו ומזכירה לי את בית הורי ואת בית סבי וסבתי והם חיים בזכרוני“