מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים של סבא מיכה אמר

סבא וסבתא בחתונה
סבא שלי עם עגלה שבתוכה אבא שלי
המסע בין מרוקו להרצליה

שמי חכם מיכאל על שם החכמים. שם משפחתי הוא אמר, שהוא למעשה לקוח מהמילה בנאי: המילה "אמר" בערבית זה אמרה, אמרה זה בית ואלה שהיו קוראים להם אמר היו בנאים.

נולדתי במרוקו בעיר מרקש בתאריך 2.2.1941, אני בן הזקונים במשפחה. לא התייחסו אלי שונה במשפחה אבל הייתי מפונק. היינו אחד עשר ילדים ונשארנו שלושה. עד גיל עשר גדלתי במרוקו. שם הלכתי לגן אבל זה לא היה בדיוק גן אלא חדר שלמדנו בו. בגיל עשר הגעתי לישראל, בשנת 1950, נקלטנו טוב ולא היו טענות. אחי הבכור היה הרבה שנים לפנינו בארץ והוא דאג שאנחנו נעלה. לא עברנו את התהליך שכל עולה חדש עובר, עלינו ישר לירושלים.

זכור לי שאף פעם לא החסרתי יום אחד מבית ספר או מהחדר, למדתי בישיבה וגם בבית ספר. באותה תקופה לא היו צעצועים, ולא היה זמן פנוי למשחקים. מצאתי שעון גדול, הזמן הפנוי היחידי שהיה לי היה יום שישי בין שתיים עשרה לכניסת השבת, אז זה היה הצעצוע היחידי שהיה לי. הייתי, מפרק אותו כל יום שישי ומרכיב אותו מחדש. הייתי אוסף סוכריות ועושה מן דוכן מכירות והייתי מוכר את הסוכריות לכל הילדים בכיתה וכך היה לי תמיד כסף זמין. שיחקתי עם הילדים מהכיתה, מהרחוב ומהשכנים. כשהגענו לישראל התחלתי לשחק כל מיני משחקים כמו כדורגל, דמקה, שחמט. למדתי בבית ספר יסודי אליאנס בירושלים, אחר כך עברתי ללמוד בתיכון כי"ח, גם בירושלים למדתי שתים עשרה שנים. אחד מהאירועים הכי שמחים שקרו לי שעברתי היה קורס סמלים בגדנ"ע. אירוע עצוב שנחרט בזכרוני הוא מותו של סבי.

אני חוויתי  מספר מלחמות, מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות, מלחמת סיני. בצבא שירתי במצ"ח. נלחמתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. שתי המלחמות השפיעו עלי מבחינת החוסן הנפשי שלי. לאחר הצבא עבדתי במשרד של מהנדס תקופה קצרה ואחר כך התקבלתי לעבודה במשרד הבטחון.

אני בא ממשפחה ששמרה מסורת. נהגנו ללכת לבית הכנסת בחגים לעשות ארוחות חגיגיות, כשכל המשפחה נהגה להתאסף. את אשתי הכרתי במקום העבודה כשעבדתי אצל מהנדס שם. התחתנתי בגיל עשרים ושש בשנת 1965, אשתי הייתה בת עשרים ואחת. נולדו לנו שני ילדים בן ובת. יש לנו כיום ארבעה נכדים ואנחנו מבקרים אצלם פעמיים בשבוע.

הזוית האישית

עירית: נהניתי לחקור על סבא שלי ולגלות דברים שלא ידעתי עליו. סבא תמיד אהב  לספר לנו סיפורי על עברו.

מיכאל: נהניתי לספר לנכדתי על עברי.

מילון

חדר
כִּנּוּי בַּדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּבְמִקְצָת קְהִלּוֹת גַּם בְּיָמֵינוּ, לְבָתֵּי סֵפֶר מָסָרְתִּיִּים לְלִמּוּד קְרִיאָה, כְּתִיבָה וְתוֹרָה

ציטוטים

”היינו כמעט אחת עשר ילדים ונשארנו שלושה“