מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא רינה ארואטי מספרת על החיים במעברה

תמונה שצולמה בסיום תכנית הקשר הרב דורי בכיתה
תמונה מהיותי בת 15 בתיכון כשישבתי ולמדתי
החיים בצל העוני בכפר שלם

ילדותי

נולדתי בשנת 1953 קצת אחרי שהמדינה נוסדה. לאבי קראו רחמים חלפון (ז"ל) ואמי מזל חלפון בת 92 שתזכה לחיים ארוכים הם הסבתא רבתא והסבא רבא של מורל. הם עלו לארץ בסירת מעפילים מלוב עיר מולדתם. ומיד כמו כל העולים החדשים הושבו במעברות.

מהי מעברה? שטח שבו הוקמו המון צריפים מעץ בהם שוכנו העולים החדשים. אני נולדתי בצריף במעברת כפר שלם הצפוף והקטן יחד עם שתי אחיותיי היה לי מאוד כיף כי גדלתי בטבע. מאחורי הצריף זרם ואדי (נחל אילון). מסביב גדלו עצי פרי למיניהם כמו סברס קוצני ועץ תאנה שנתן לנו פירות. אנחנו הילדים, היינו מטפסים על העץ לקטוף מהפירות ומדי פעם היינו נופלים ונחבלים. הייתה לנו כלבה בשם לונה שהייתה חביבה וידידותית לסביבה. מאחר וגרנו במעברה, בלילה היינו שומעים שועלים ותנינים שהיו מתקרבים לצריף שבו גרנו וכמובן, לונה הכלבה נבחה והרחיקה אותם. היא גם שמרה עלינו מנחשים ועקרבים שהיו בסביבה.

בימי חורף גשומים מאוד, ירדו הרבה ממטרים וכל הצריף בו גרנו התמלא מים. הבגדים והרהיטים נרטבו, והיה מאוד מאוד קר ולא נעים להישאר בבית כי כמובן לא היה בזמנו מזגנים. ולכן בימים אלו הורי הוציאו אותנו למקום גבוה יותר כדי שלא ניפגע עד שרוקנו את המים מהצריף.

הייתי ילדה מאוד שובבה ואנרגטית אהבתי לשחק יותר עם הבנים מאשר עם הבנות. למדתי בבית ספר גולומב עד כיתה ה' בתל אביב.

המעבר לחולון בגיל ההתבגרות

בשנת 1965, עברנו לגור בחולון ולמדתי בבית הספר א.ד גורדון. בכיתה ז' היה לי חבר בשם ארנון קפלן שנתיים (היום הוא מורה בבית ספר בחולון). סיימתי את לימודי בבית ספר יסודי בהצלחה והמשכתי את לימודי בבית ספר קוגל וסיימתי בהצלחה.

תקופת הצבא

לאחר התיכון התגייסתי לצה"ל. עברתי טירונות כילדה מפונקת, קשה מאוד בבה"ד 12. היה לי מאוד קשה להתנתק מהבית אפילו שזה היה תקופה קצרה. לאחר הטירונות סופחתי לרפידים (רחוק מאוד מהבית) וכילדה ביתית מאוד שלא מצליחה להתנתק ממשפחתה עשיתי בעיות והעבירו אותי לקריה בתל אביב באגף אפסנאות ללשכתו של האלוף עמוס חורב כמזכירת רל"ש (ראש לשכה)

המשפחה שלי היום

לאחר שירותי בצה"ל, התחתנתי עם יוסי ארואטי וילדתי שלושה ילדים מקסימים: הראשונה מיטל, השנייה מירב והשלישי והאחרון חביב בני חיים. ילדי התחתנו וילדו לי תשעה נכדים מהממים. ששה בנים ושלוש בנות. כיום אני שומרת על איחוד וגיבוש של כולם אנחנו יוצאים ביחד לנופשים, בתי מלון, ארוחות ערב בימי שישי עם המטעמים הטעימים שלי, טיולים משפחתיים בשבתות וכדומה.

חייה של סבתא מזל (שתזכה לחיים ארוכים) סבתא רבתא של מורל: הנה קישור לסרטון המסביר על עלייתה מלוב ועל חייה הקשים בלוב ובארץ.

הזוית האישית

סבתא רינה: נהניתי מאוד בהתחברות ביני לבין נכדתי למדתי מעבר לזה שהיא ילדה מקסימה היא חכמה נדיבה בעלת נתינה רבה אהובה על כולם ולימדה אותי מהו מחשב בכלל. היה לי חצי שנה כיף להיות צמודה לנכדתי. וחבל שזה נגמר אך נמשיך להתקרב וליהנות אחת מהשנייה.

מורל: לא יכולתי לבחור מישהו אחר לעבור איתו את התהליך הזה. למדתי המון על העבר של סבתא. הבנתי שהייתה לה ילדות לא קלה ושצריך לומר תודה על מה שיש. ולמרות הכל היא התגברה ונשארה סבתא קולית, מצחיקה, חכמה, יפה, טובת לב וחברותית. היה לי כיף מאוד לעבור את התהליך הזה איתה.

מילון

מעברה
מקום בו גרו העולים החדשים לארץ בתנאים קשים.

ציטוטים

”צריך להיות אופטימי בחיים ותמיד לשאוף לטוב.“