מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בילדותי במושב שדה דוד

סבתא רחל עם הנכד שגיא
סבתא רחל בציעורתה
זכרון מהמלחמה

סבתא רחל נולדה בארץ.

זכרונות ילדות משדה דוד

זכור לה מילדותה  שלא היו כבישים, בחורף תמיד היה בוץ ולא נעים, לא היו מזגנים. היה תנור פתיליה וכולם ישבו מסביב לתנור כדי להתחמם, על הפתילייה היו מבשלים את האוכל. את הכביסה הלבנה היו מרתיחים בתוך סיר עם שבבי סבון, על הפתילייה. לא היו מכונות כביסה, כיבסנו ביד על לוח עץ. לא היו מקררים  וכדי שהאוכל לא יתקלקל היה מוכר שעובר עם קרח וקנו את הקרח וכך קיררו את המאכלים, הבשרים, המים,  למרות זאת הייתה שמחת חיים ואחווה.

בזמן מלחמת ששת הימים – סבא רבא חפר שוחות (בורות) ליד הבית על מנת להתחבא בזמן האזעקה כי לא היו מקלטים. בלילה הינו מכבים את כל האורות בבית כדי שלא יגלו אותנו. בשלב מסויים הרב"ש של הישוב חשד שיש חדירה לישוב, הזעיק את כל הגברים ובסוף זו הייתה אזעקת שווא למזלנו.

מילדותי אני זוכרת, שהיה לנו בשכונה, שכן מבוגר שהיה מכין ספינג' ובאופן קבוע היינו קונים ממנו ספינג' כל בוקר. זכור לי כמה אהבתי לטייל בפרדסים של התפוזים והלימונים, לקטוף ולאכול. בנוסף אהבנו לשחק משחקי ילדים: קופצים על גומי, משחקים בדוקרספלה, מחבואים וכו…

היה מחסן אליו היינו מביאים ירקות, אורזים בשקיות ושולחים לתנובה. כך גם לגבי ביצים, ההורים גידלו תרנגולות המטילות ביצים, היינו אוספים בתבניות ביצים ולוקחים למחסן, שם הייתה מכונת מיון שהייתה ממיינת את גודל הביצים, שמה חותמת על כל ביצה ואז לפי מיון הגדלים היינו שמים בתבניות ושולחים לתנובה.

הזוית האישית

סבתא רחל דדון: המיפגשים מאוד ריגשו אותי, הייתה לי ממש צמרמורת, נזכרתי בחוויות הילדות שלי ושיתפתי את הנכד שלי שגיא, אני מודה לכם מאוד על תכנית זו, תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

דוקרספלה
משחק שהיינו משחקים עם ברך של עז

שדה דוד
שְׂדֵה דָּוִד הוא מושב במישור החוף הדרומי ליד העיר שדרות. המושב נמצא בתחומי המועצה אזורית לכיש ומשתייך לתנועת העובד הציוני. המושב, הוקם בשנת 1955 כחלק מיישוב חבל לכיש על ידי עולים ממרוקו. המושב הוקם על שמו של זלמן דוד ליבונטין שתרם להתיישבות החקלאית-חלוצית בארץ ישראל והיה מנהל אוצר התיישבות היהודים וממקימי בנק אנגלו-פלשתינה שהיה לימים לבנק לאומי. ויקיפדיה

ציטוטים

”חפרנו שוחות כדי להתחבא בזמן שהייתה אזעקה“