מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים באוזבקיסטן והעלייה לארץ ישראל

אני עם בעלי ושני ילדי באוזבקיסטן.
עם בעלי ושני ילדי
בסיפור מסופר על אילנה יעקובוב שנולדה באוזבקיסטן, גדלה שם והקימה משפחה. ולבסוף עלתה לארץ ישראל.

שלום אני אילנה ואני רוצה לספר לכם על קורות חיי.

היה לנו בית פרטי וכלב. הבית היה גדול וחצר גדולה, הרבה צמחיה בחצר עם ענקי של גפן. היה לנו שלושה חדרי שינה, סלון עם מרפסת גדולה ומטבח, ובחצר הייתה יחידה נוספת עם שני חדרים ומטבח. אבי עבד במסחר (סוג של חנות) ואמי הייתה כלכלנית במשרד של מסחרים, שניהם היו עם תואר ראשון במסחר וכלכלה.

למדתי בבית ספר יסודי "פושקין", עשר שנים ובאותו הזמן הייתי גם בבית ספר למוזיקה שבע שנים וניגנתי בפסנתר. בבית הספר היה מדים לבנות ולבנים באותו צבע: לבנות הייתה שמלה חומה וסינר שחור עם צווארונים לבנים לידיים ולצוואר. בבית הספר היה חדר אוכל ענק וכל הילדים בהפסקה הגדולה היו קונים אוכל כמו: מנות חמות, עוגיות וכו'.

למדנו בבית הספר: היסטוריה, פיזיקה, חשבון, ספרות, גיאוגרפיה, ספורט, ביולוגיה וגרמנית, ולבנות במקום נגרות ועבודת עצים היה תפירה, סריגה ובישול. המקצועות האהובים עלי היו: ביולוגיה, היסטוריה וגיאוגרפיה. הייתי תלמידה טובה ומאוד כיבדו אותי. בבית הספר השתתפתי בקבוצת כדור עף והייתי בתפקיד הקפטן, היינו בהרבה תחרויות וברוב המשחקים ניצחנו.

אחרי האוניברסיטה עבדתי כספרנית בספריה ונריה (בעלי) נכנס וביקש עזרה בחיפוש ספר שהיה צריך, ומאז נדבק אלי. התחתנתי ונולדו לנו שני ילדים ועבדתי בתור כלכלנית בבית חרושת. בשנת 1990 עלינו לארץ ישראל ובשנת 1993 נולד לי בן נוסף. כיום יש לי שלושה בנים עם ילדים משלהם: בוריס הבכור, רומה האמצעי ואבנר הקטן. יש לי נכדים ונכדות ואני עובדת כמזכירה בקופת חולים.

אני מודה להקב"ה על כל מה שעברנו, שעלינו לארץ, שהצלחנו לתת ולעזור לילדנו להצליח ולגדול, לחתן את בניי ולראות את כל נכדיי.

הזוית האישית

עליזה עמיאל: היינו רוצות להמשיך להנות, לצחוק, לשמח ולדבר עם סבתא שלנו. ואנחנו מקוות שזה ימשיך להימשך ככה.

מילון

בוסתן
גן עם הרבה עצי פרי.

ציטוטים

”תלמדו ותצליחו.“