מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החופש הגדול בפרדס חנה

אני וסבא
משפחת פרידנזון והיבול ממטע התפוחים
עבודה במטע התפוחים

אני וסבא דני משתתפים בתכנית הקשר הרב דורי. בחרתי להעלות את החוויות של סבא דני בגיל דומה לגילי, גילאי 10-11 שנים בשנת 1955.

סבא מספר לי: "איך היה החופש הגדול שלי באותה שנה?" כדי להמחיש איך נראה העולם באותם ימים אספר כך:

"קשה להאמין אך באותם ימים לא הייתה טלוויזיה, לא היו טלפונים סלולריים ולא היו חוגים כמו היום. טלפונים רגילים של בית כמעט ולא היו ומי שרצה לטלפן, התקשר מטלפון ציבורי או ביקש טובה משכן שהיה לו טלפון.

הפרנסה של המשפחה היתה קשה ולא מצויה בשפע. סבא רבא של גל, יוחנן, עבד רחוק מהבית בחיפה וסבתא עבדה בחקלאות של המשפחה וגידלה מטע תפוחים. עבודה רבה היתה במטע התפוחים במשך כל השנה ובמיוחד בתקופת החופש הגדול, בקיץ בזמן הקטיף.

העבודות במטע התפוחים

%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%93%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94-50_01

היו לי כמה תפקידים בחלק מהעבודה במטע. עבודה חשובה אחת הייתה לאסוף את כל התפוחים שנשרו מהעץ, חלקם פגועים ונגועים וחלקם רקובים, לקבור אותם באדמה של המטע, שיהיה נקי ובריא ושלא יתפשטו מחלות לעצים ולפרי. עבודה נוספת היתה סבלות של הארגזיםי שלתוכם נקטפו התפוחים. להכניס את הארגזים הריקים ולהוציא את המלאים. לפעמים גם קטפתי, אך לא תמיד.

לאחר עונת הקטיף הגיעה עבודה נוספת, לפזר זבל אורגני מהלול או הרפת. לכל עץ את המנה שלו. עבודה נוספת הייתה לברר את הפרי הקטוף, גם לפי גודל וגם להוציא את הפרי הנגוע. בחופש הגדול, לפני שהלכתי ברגל לבריכת השחיה, בדרך כלל יחף, הייתי צריך קודם לעבור בכל מטע התפוחים ולאסוף את הפרי הרקוב. רק לאחר מכן יכולתי ללכת ולהנות בבריכה.

עולם הפנאי והמשחק עם החברים היה מאד יפה וכייפי. חלק גדול ממנו היה מבוסס על עולם הדמיון והסיפורים שקראנו בספרים וראינו בקולנוע בהקרנות מיוחדות לילדים שנערכו גם בבית הספר. דמיינו את עצמנו במשחקים כאילו אנו גיבורי הסיפורים והקולנוע. בנוסף, היו משחקים רבים ושונים, כמו: ג'ולות, דודס, קלאס, 7 אבנים, סביבונים מופעלים בחוט, הליכה על חביות שוכבות, תופסת, מחניים, מחבואים, כיבוש ארמון, כדורגל ועוד… בכל המשחקים היו משתתפים גם בנים וגם בנות.

ברוב הרחובות בפרדס חנה כרכור (אז הן עדיין היו שתי מושבות נפרדות) לא היו כבישים, והדרך הייתה דרך עפר. כמעט ולא היו מכוניות, כל שיכולנו ללכת בחופשיות לבקר חברים שגרו רחוק ולא הייתה כל סכנה בכך. בנוסף, בזמן ההוא לא היה צורך לתאם את הביקור, פשוט הלכת לבקר. אם החבר לא היה, פשוט הלכת לחבר אחר. ההורים כלל לא התערבו למי הולכים ובמה משחקים. הייתה לנו יד חופשית.

הזוית האישית

גל ספקטור: היה לי כיף ללמוד על מה שסבא שלי עשה בחופשות.

סבא דניאל פרידנזון: היה מעניין ומהנה לספר סיפורים ולהיזכר בילדות.

מילון

דודס
משחק בין 2 ילדים או יותר. מסמנים מעגל על החול ויש ילד אחד שמגן על המעגל בעזרת מקל. הילד השני עומד במרחק מהמעגל וזורק מקל קטן מחודד בשני הקצוות ומנסה לתקוע אותו בתוך המעגל. המגן מנסה למנוע את זה על ידי נפנוף של המקל שהוא מחזיק ביד.

ציטוטים

”ההורים כלל לא התערבו למי הולכים ובמה משחקים. הייתה לנו יד חופשית.“