מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ההיכרות המעניינת בין סבי וסבתי סופיה ואנריקה

סבתא שלי ואני לפני מספר שנים
סבא וסבתא בצעירותם
למרות ההבדלים המעמדיים הכל יכול להצליח

הסיפור שבחרתי לכתוב עליו הוא סיפור ההיכרות בין סבתא וסבא שלי מצד אימא. לסבתא שלי קוראים סופיה ולסבא שלי קוראים אנריקה. את הסיפור תספר סבתא סופיה מכיוון שסבא אנריקה נפטר לפני כמה שנים. עצם הבקשה שלי ותהליך ההיזכרות וחיבור הנתונים ריגש את שתינו עד מאוד.

כמה נקודות על ההיסטוריה שלהם: שניהם נולדו בארגנטינה בשנות ה-40, בני משפחות של מהגרים. ההורים של סבא אנריקה הגיעו מפולין וההורים של סבתא סופיה הגיעו מרומניה. שני הזוגות הכירו באירופה והגיעו לארגנטינה לפני מלחמת העולם השנייה. אצל שתי המשפחות היו סיפורים וסודות על ההיסטוריה שלהם ושל משפחותיהם. חלק מהמשפחות שלהם – אבדו עקבותיהם וחלקם נמצאו מחדש במהלך השנים, אך הקשרים לא נטוו שוב ונשארו משפחות גרעיניות מבודדות.

הסביבה שבה סבא וסבתא גדלו הייתה בעיקר רווית חברויות עם המשפחות השכנות. משפחת סבי הייתה ענייה מאוד, אביו, שהיה ספר, התעוור כמעט לגמרי כבר מגיל צעיר וארבעת האחים היו צריכים לצאת לעבודה מגיל קטן. סבי בעצם התחיל לעבוד כבר בגיל 9. יחד עם זאת, סבי היה בחור חכם ושאפתן, הוא היה אוטודידקט ולמד לקרוא, לכתוב גם בספרדית וגם ביידיש, למד לנגן ולשיר באופן עצמאי והיה שורק כל הזמן במנגינה נעימה וכל חייו חלם ללמוד ולסיים את לימודיו. סבתא סופיה הייתה בת יחידה, בת זקונים. הוריה לא ציפו כבר להביא ילדים לעולם והיא הייתה מעין מתנה לזוג המבוגר. סבתא סופיה גדלה בסביבה מפנקת מאוד למרות שלא היו עשירים. סבתא רבתא, מלווינה, גדלה ברומניה במשפחה עשירה ששלחה אותה לבתי ספר לנערות באירופה בהם למדו את מיומנויות הבית ברמה גבוהה, ולכן בבית של סבתא סופיה היה אפשרי לאכול כל מיני מטעמים שסבתא רבתא בישלה ואפתה. כמו כן, היא ידעה לתפור, לרקום ולסרוג והלבישה למופת את סבתא סופיה עד חתונתה. גם את שמלת הכלה היא תפרה לה. סוג של סיפור סינדרלה.

סיפור ההיכרות

בשנים האלו, כשהם היו צעירים בגילאי ההתבגרות, רוב הנוער היהודי היה הולך בימי שישי לקהילות יהודיות על מנת לשמר מנהגים יהודיים ולפגוש נוער מהקהילה. מדריכים היו עושים פעילויות שברובן הנחילו אידיאלים וערכים של ציונות בנוער. סבא אנריקה התחבר מאוד לאידיאלים של "הנוער העובד" לעומת סבתא סופיה שבכלל לא התחברה והייתה כמעט לקראת החלטה לעזוב את הקהילה ואת המפגשים שלה.

מה שקרה זה מה שקורה בכל סיפורי האהבה: הם הכירו אחד את השני ולא יכלו להיפרד עוד. סבתא סופיה המשיכה להגיעה לקהילה כדי לפגוש את הבחור הלא מאוד אלגנטי אבל כריזמטי, אידיאליסט, יצירתי, שהיה שר שירים והיה מקסים את כל נערות הקבוצה. סבתא סופיה לעומתו, אף פעם לא חשבה את עצמה חברותית, כריזמטית או מוכשרת, ולא מאוד פיתחה את המיומנויות שלה, אבל מה שכן – היא נראתה יוצאת דופן בנוף של הנוער. היא הייתה יפיפייה, מטופחת ולבושה כמו נסיכה אירופאית. המראה שלה היה בלתי נשכח בשביל סבא אנריקה. יחד עם זאת, הם היו כמו מים ושמן, האופי, ההעדפות, החלומות והתוכניות לחיים לא נפגשו בנקודה מסוימת כל חייהם. סבתא סופיה המשיכה ללכת בעקבותיו בעליות חוזרות ונשנות לישראל וסבא אנריקה היה יורד איתה חזרה כשהתכניות לא צלחו. לא הכל היה כל כך ברור וחד משמעי אבל ככה נשמע הסיפור מסופר על ידי סבתא שלי.

למרות ההבדלים הכל כך גדולים ביניהם, שני עולמות שונים, נראה כי התלהבות הנעורים, חיברה ביניהם. הם הכירו אחד את השני כשהם היו רק בני 15 ו-16, ממש ילדים! והתחתנו שנתיים לאחר מכן. נקודת מפגש וחיבור נוסף שהחזיק את הזוגיות הצעירה מאוד, היה הקשר המיוחד שנוצר בין סבתא רבתא מלווינה לבין סבא אנריקה. שניהם נשמות עדינות ויצירתיות. אותו קשר מיוחד נוצר בין סבתא רבתא מלווינה לבין אימא שלי, קלאודיה, שלפי מה שסבתא סופיה מספרת, גם הן היו נשמות תאומות שחיברו בחיק המשפחה.

קוריוז: שניהם סיפרו כל חייהם שימי ההולדת שלהם הם באותו תאריך בהפרש של שנה..

סבא הצעיר עם אמו

הזוית האישית

טיפני: היה לי מאד מעניין לדעת על הקשר המיוחד בין סבא לסבתא.

מילון

מהגרים
הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות. השימוש הנפוץ במושג הגירה נוגע לרוב לתנועה אנושית החוצה גבולות מדיניים לפרק זמן העולה על שנה. המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה, אידאולוגיה או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע או סחר בבני אדם. (ויקיפדיה)

ציטוטים

” היה קשר מיוחד בין סבתא רבתא מלווינה לבין סבא אנריקה. שניהם נשמות עדינות ויצירתיות“

”למרות שסבא נפטר, הסיפור עליו והזכרונות ממנו חזקים מאד עד היום“