מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ההזדמנות שניתנה לי לספר על השואה במשפחתי

סבא אבי דיקר והנכדה ליאור
משפחת אמי אחיה סבא וסבתא שלי
זכרונות משפחתו של סבא אבי דיקר מהשואה

היו לי התלבטויות לגבי בחירת הנושא, נושא השואה.
היו לנו חוויות, ימי הולדת , טיולים ושמחות משותפות . אבל בחרתי את נושא השואה, בתור יליד גטו כי אני רואהחובה שגם את תדעי, תיזכרי ותעבירי הלאה את זיכרונותי . היו לי הרבה הזדמנויות לשוחח עם אמי לגבי תקופת
המלחמה וכעת אין לי יותר את מי לשאול על העבר הרחוק. אני מצטער מאוד, בדיעבד, שלא שאלתי מספיק שאלות.
אני אנסה יחד אתך לאסוף מתוך הדברים המועטים שהיא  סיפרה או מפי אחרים ואנסה להשלים את הפאזל.
 
אבי, דיקר קופל , היה במקור מבוקבינה צורנוביץ ועסק ברפואת שניים. אמי למדה רוקחות בפקולטה לרפואה
בעיר יאסי והדיפלומה שלה כרוקחת חתומה בשם רוזינה גולדנברג. זה היה שם משפחתה לפי שהתחתנה עם
אבי. לאחר שהתחתנו הקימו את ביתם בעיר סירט הממוקמת באזור בוקבינה הדרומית . ביתם בסירט, לפי המכתב  שהשאירה אמי, היה בית מפואר על שטח של חצי דונם עם עצי פרי והמרפאה של אבי הייתה בתוך בית המגורים.
 
אמי לא עסקה , ברוקחות בשלב זה והייתה לעזר בניהול המרפאה ולאבי באופן אישי בטיפול מול המטופלים.
מצבם הכלכלי היה טוב , במעמד זעיר בורגני והחיים היו שלווים . אבי שהיה מצרנוביץ, אזור של דוברי גרמנית
ודיבר בבית  גרמנית . מטבע הדברים שפת האם שלי הייתה גרמנית ודיברתי גרמנית עד גיל 5 .
 
בן זמנם של הורי מתאר את חיי התרבות והיומיום בין שתי מלחמות העולם בסירט.  ביום שוק מגיעים הכפרים
בעגלותיהם העמוסות סחורה עם ירקות , מוצרי חלב ובשר. על האיכר שהביא סחורה היה לשלם דמי אגרה על
כניסתו לשוק . גביית דמי אגרה הייתה של היהודים וזו הייתה גם סיבה טובה לשנאת היהודים. האיכר שבא העירה
להשתתף בשוק ניתקל כבר בכניסה ביהודי שגבה ממנו כסף ולא פעם התשלום היה עילה למריבות ומכות .
יחד עם זאת יש לציין שהקהילה היהודית הייתה מאוד מעורבת חברתית בחברה הגרמנית היהודים החשיבו את
עצמם כחלק מהעם הגרמני.
 
עד היום מתנגנות בי מנגינות במקור גרמני  את השיר של חג המולד. אני זוכר, עדין עם המילים בגרמנית .
המלחמה שמה קץ לחיי הקהילה השלווה והפורחת הזו כניסת הצבאות הגרמנים והרומנים לבוקובינה ביוני
1941 והביאה לתחילת תהליך השמדתם של היהודים. היו מעשי שוד רצח והתעללות אכזריים. הרומנים היו יותר
אכזריים.
 
אמי סיפרה לי מקרה שקבוצת רומנים תפסה אישה יהודייה זקנה התעללו בה והרביצו לה מכות וצעקו לה " אם
יש לך אלוהים שיופיע עכשיו להצילך ". יחד עם זאת הייתה קינאה מסוימת מצד הרומנים לדוברי הגרמנית
מבוקבינה מאחר שיכלו לנעל שיחות עם הגרמנים ולקבל הקלות. 
 
ביוני 1941 גורשו כל יהודי סירט בפקודת הצבא הרומני אשר עבד בשיתוף פעולה עם הצבא הגרמני. לאחר גרוש
היהודים מהעיר תפסו פקידים בכירים רומניים על משפחותיהם את דירותיהם ואת רכושם.הקצונה הרומנית מורים
ומרצים באוניברסיטאות תפסו בתים פרטיים שבעליהם החוקיים גורשו. הם השתכנו לרווחה וגאות מנצחים בדירות
היהודים.גורל דומה היה להורי שגורשו מביתם הפרטי לטובת העירייה שהשתכנה בו. המשפחה המורחבת של אבי
הגיעה מסוצבה. שתי אחיות פפי דרוקמן וגנט רייסמן קוקה ויושקו רייסמן הצטרפו אלינו בהליכה מפרכת לכוון מוגילב
פודולסק. ניתנה הוראה למסור את כל דברי הערך שברשותם תוך איום על חייהם. שנים מאוחר יותר מסרה לי פפי
דרוקמן האחות הבכורה של אבי חלוק משי עם כפתורים עטופים מאותו הבד שהצליחה להגניב. מתברר שהיא
עטפה ותפרה מטבעות זהב  בבד המשי. החלוק בעיני עדות אילמת לרצון להציל מעט רכוש מביתם שנהרס.
 
המשפחה הגיעה לנהר הדנייסטר שלפי סיפורי אמי מימיו היו מלאי גופות ואדומים מדם. במוגילוב פודלסקי
המשפחה התמקמה באחד הבתים העזובים בתנאים קשים , חוסר כל ורעב. אמי סיפרה לי שאבי טיפל באמצעים
פרימיטבים, בכלים שהביא מהבית בשיני האיכרים הרומניים וקיבל בתמורה מזון בסיסי. למרות התנאים הקשים
והכעסים לאלוהים שלא בא לגאול אותם ממצוקתם. הורי הדליקו נרות שבת בתוך תפוחי אדמה וליצור אוירה של
בית כנגד כל הגיון. עקב התזונה הירודה ובתנאים הבלתי אפשריים הללו אמי לא הייתה מודעת להריון וכך ילדה
אותי בתאריך 6.8.42 אמי סיפרה לי על כאבי הגב שנותרו משקע המיטה הרעועה ששימשה ללידה.האחיות של
אבי טיפלו ,פינקו והלבישו אותי בחולצות שנתפרו למידותיי.
 
גנט דאגה לעסות את רגלי שתהיינה בריאות וישרות. זכיתי ליחס משפחתי מיוחד כי הייתי הנכד היחיד ממשפחת
אבי. המלחמה קטעה אפשרות להביא ילדים לעולם בזמן הנכון וכך האחיות מצד אבי לא זכו להביא ילדים לעולם.
המלחמה קטעה חיים.כעדות אילמת, לרצון לשרוד בסתר , לקחה דודתי, אחותו הבוגרת של אבי , פפי דרוקמן,
פמוט מכסף בעל שלושה קנים והסתירה אותו בכל זמן המלחמה.
 
משוב של סבא אבי דיקר:
רציתי לספר לך את פרק החיים הזה מחיי כדי שתזכרי שהייתה שואה ולא לשכוח את אשר עוללו לעם היהודי
ויחד עם זאת להאמין שהאדם טוב ביסודו.הקשר הבין דורי תרם לך ולי ליצור גשר מעל הזמן הרב שחלף ויתכן
שהנושאים עליהם שוחחנו לא היו עולים לעולם.
משוב של הנכדה ליאור שגיא:  
מאוד נהניתי מהפרויקט ולמדתי דברים חדשים על סבי . 

מילון

גטו
במלחמת העולם השנייה השתמשו הנאצים במונח "גטו", כחלק ממדיניות התעמולה וההטעיה, וקראו בשם זה רחובות ורבעים מגודרים, שבהן רוכזו יהודי הסביבה. היהודים נאספו על פי צווים, הגטאות היוו שלב ביניים לפני שילוחם אל מחנות ההשמדה או חיסולם בדרכים שונות. וזאת, כחלק מתוכנית הפתרון הסופי. חלק ניכר מיהדות אירופה ניספה עוד בשלב הגטאות. לאלה ששרדו את הגטאות, היה הגטו תחנת מעבר בדרך לגורל קשה יותר במחנות ההשמדה.

ציטוטים

”בתור יליד גטו אני רואה חובה שגם את תדעי, תיזכרי ותעבירי הלאה את זיכרונותיי “