מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הדור האחד עשר של משפחת צדוק

סבתא מלכה כאימא צעירה
סבתי בצעירותה
סבתא מלכה שהתעקשה להתגייס

שמי מלכה כספי. מלכה אינו שמי המקורי, רומיא הוא השם המקורי, זה על שם אימא של סבא שלה. קראו לה רומיא. הפירוש של המילה רומיא בתימנית זה העומר הראשון – הקציר הראשון של החיטה.

נולדתי בארץ ישראל בירושלים ביום 30 באפריל 1935. אני האחות השנייה אחרי אחי הבכור. יש אצלנו במשפחה שלושה בנים ושתי בנות. גדלתי בירושלים. אימא שלי ילדה את הילד החמישי בבית חולים הדסה ונפטרה בעקבות סיבוך אחרי הלידה. הילד נשאר חי והועבר לתקופה לויצ"ו – בית יתומים לילדים, ואחר כך החזירו אותו הביתה. אחי ואני עברנו לגדול אצל סבתא וסבא שלי כדי להקל על אבי. מאוד אהבתי את הבית שלהם. הייתה לי כל תשומת הלב , וסבתא הייתה צעירה יחסית, לכן לא היה לה קשה לגדל אותנו.

אהבתי מאוד ילדים ומאוד רציתי להיות גננת. אהבתי מאוד רקמה מגרוטאות שהיו בזמנו עשיתי כל מיני דברים עם הילדים, למשל פעם אחת עשיתי ארבעים כלי נגינה בגן עם הילדים. היה לי בית מאוד מוזיקלי שהיו שרים במקהלות וגם קיבוצניקים ולמדתי את כל השירים של ארץ ישראל דרכם. בילדותי שיחקתי קפיצות למרחק, היינו מציירים על הרצפה שבלונה של בתים, כל מה שילדים אהבו באותה תקופה ועוד.

למדתי בתיכון ערב בירושלים ואחר כך בסמינר דתי. זו הייתה תקופת המעברות, סגרו את הסמינר כדי שנוכל ללכת לעבוד במעברות אבל אני התגייסתי לצבא.. ההחלטה להתגייס לצבא הייתה מאוד קשה למשפחה שלי. אבל אני החלטתי מעבר להחלטה של המשפחה להתגייס לצבא. מאוד רציתי להתגייס.

בירושלים עבדתי בגן ילדים ואחר כך קיבלתי תפקיד באיזור לכיש. שם היו עולים מתימן שנהניתי לעבוד איתם במשך חמש שנים. טיפחתי אותם. הכניסה ללכיש הייתה הליכה של כמעט שלושה קילומטר ולא הייתה תנועה או רכבים. אם היו סוס עם עגלה היינו רוכבים איתו.

בצבא שירתי בסרפנד בזמן שהבריטים שלטו וכיום זה נקרא צריפין. חוויתי את מלחמת השחרור, מלחמת קדש ומלחמת ששת הימים. מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה והשנייה – גם אותן חוויתי, כשכבר הייתי נשואה עם ילדים.

כיום יש לנו ארבעה ילדים, שלושה עשר נכדים ושני נינים. אני גימלאית. אני מתעוררת בחמש וחצי בבוקר, שותה כוס קפה, יושבת ליד הטלוויזיה ואחר כך או שיוצאים לקניות או שנשארים בבית. יש המון עבודות בבית – אם זה כביסה, או אם זה בישול. יש לי סיוע מבעלי, ואנחנו הולכים לתיאטרון. כשגרנו בבאר שבע התנדבתי בשכונות מאוד קשות עם סיוע של עובודת סוציאליות שהעריכו מאוד את העבודה שלי.

הזוית האישית

חנה: נהניתי מאוד לכתוב את סיפור התיעוד הזה, למדתי המון על סבתא שלי. אני מאחלת לה שתזכה לאריכות ימים.

מילון

סרפנד
מחנה של הצבא הבריטי ממזרח לראשון לציון, שנקרא על שם הכפר הסמוך, סרפנד אל-עמאר. כיום מחנה צריפין

רומיא
העומר הראשון, הקציר הראשון של החיטה. (בתימנית)

ציטוטים

”אהבתי מאוד ילדים ומאוד רציתי להיות גננת“