מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הדוברה ההריונית

לזכרו של סבא חיים
חיים בן עזרא ז"ל שנפל ביום הכיפורים
נפילתו של סבא חיים בן עזרא

נולדתי בתורכיה בשנת 1946. עליתי עם הורי בשנת 1949. גרנו באוהלים בבית ליד במשך מספר חודשים. לאחר מכן עברנו לאור יהודה ולאחר מכן לתל-אביב. נישאתי בגיל שמונה עשרה. לא עבדתי בחוץ כי נולדו לי ילדים בהבדל קטן.

חיים ז"ל בעלי נולד בתורכיה, גדל בטבריה. תחביבו היה שייט בקיאקים בכנרת. הוא זכה לתעודות רבות ולמדליות. בשירות הצבאי זכה לקבל תעודת חייל מצטיין בידי נשיא המדינה. כשהוריו נפטרו הוא עבר לבת ים והתחיל לעבוד על טרקטורים. שם הכיר אותי, דינה (לבנה) בכר. נישאנו כשהוא היה בן 25. נולדו לנו שני ילדים. הילד השלישי נולד לאחר מותו.

חיים ז"ל, סבא של מאיה, נפל במלחמת יום כיפור כשצה”ל חצה את תעלת סואץ לכיוון מצריים. הוא שירת בחייל ההנדסה ונהג בדוברה, הדוברה שלהם לא הספיקה להגיע למים בניסיון למנוע מהמצרים לחצות את התעלה ולעבור אל חצי האי סיני. הדוברה נפגעה ובערה 24 שעות. כל חיילי הדוברה שמנו שמונה חיילים נהרגו, אחרי המלחמה קראו לדוברה "הדוברה בהריון" מכיוון שהותירו 8 נשים בהריון. במשך חודש שלם היה נעדר ולא ידענו מה קורה אתו לאחר חודש הודיעו שהו נפל במלחמה אחרי המלחמה נולד אבא של מאיה והצטרף לשני האחים שהיו אחד היה בן 7 ואחת בת 5.

חיים בן עזרא ז"ל – אתר "נזכור את כולם

"חיים, בן רינה ויצחק, נולד בשנת תרצ"ט (1939) באיסטנבול שבטורקיה. הוא עלה לארץ עם משפחתו בשנת תש"ט (1949) ולמד בבית-הספר היסודי בטבריה, עיר מגוריו. מחמת מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, החל חיים לעבוד מגיל צעיר. הוא עבד קשה, אך תמיד מצא זמן לעסוק בתחביבו – שיט ושחייה".

הוא נקבר בבית קברות ארעי בבארי עד לזיהוי וודאי של הגופה. לאחר כ-10 חודשים הובא לקבורה בבית הקברות קריית שאול בתל אביב. הדוברה הפכה להיות אנדרטה לזכר הנופלים בתחילה בבסיס בזיקים ולאחר שנים שופצה ועברה ליער חולדה ליד האנדרטה של חללי חיל ההנדסה.

לאחר שהתאלמנתי התקבלתי לעבוד בויצ"ו. בתחילה שימשתי כמנהלת מעון ולאחר עשרים שנה הפכתי למפקחת מינהלת. חמש שנים לפני שיצאתי לגמלאות ניהלתי בית מעבר לתינוקות לפני אימוץ.

הזוית האישית

סבתא דינה: כל המפגשים ושיחות בנושא הציפו בי זיכרונות ילדות וזיכרונות מן המלחמה ושמחתי לשתף את מאיה ומאור בסיפורי המרגשים.

מאיה: התכנית הייתה מאד מעניינת זה גרם לי להכיר את סבתי יותר לעומק ולשמוע את סיפור גבורתו של סבי ז"ל, במלחמת יום כיפור.

מילון

ארמוזיקו
יפה

צליחת התעלה - גשר הגלילים
ב-17 באוקטובר החל המבצע להעברת גשר הגלילים אל עבר התעלה. מפאת גודלו הרב של הגשר, גרירתו הייתה איטית (מהירות תנועה של 10 קמ"ש). את הגשר גררו טנקים וטרקטורים, ואפשר היה להשיק אותו למים ללא מגע יד אדם, רק באמצעות הכלים הגוררים/דוחפים אותו. הובלת הגשר נעשתה תחת אש ארטילרית כבדה של המצרים ופינוי מוקשים מאולתר שביצעה חוליית הפלסים של חה"ן, שניווטה את הגשר. מסע הובלת הגשר המשיך גם למחרת (18 באוקטובר) והתאפשר בעקבות התשת הכוח המצרי בקרב הקשה בחווה הסינית. במהלך גרירתו הגשר התפרק מספר פעמים והיה צורך לעצור ולרתכו. הגשר הגיע לגדות התעלה בשבע בערב אך הושק רק בשעה 11 בלילה. את הגשר דחפו 14 טנקים וכלי צמ"ה אל תוך התעלה ובכך הושק. בשעה 1:00 בלילה (19 באוקטובר) הוכשר הגשר למעבר טנקים. ויקיפדיה

ציטוטים

”צריך להינות מהחיים ולדעת לתרום לחברה.“