מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הגיל השלישי

אני וסבתי בבוקר יום העצמאות
מסמך כמו תעודת זהות של סבתי
הגיל השלישי

שמי רומי שבס, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, מעורבות חברתית, אני מביאה את סיפורה של סבתי ג'נטה בויקו.

סבתי, ג'נטה בויקו, נולדה בתאריך 14.08.1932, להוריה: אמליה בויקו ז"ל ודוד בויקו ז"ל ולאחיותיה: פלי וקלרה. היא נולדה וגדלה בעיר גרנוביץ' שברומניה. היא עלתה לישראל בשנת 1991. שם משפחתה שונה ל"שבס", לאחר נישואיה לסבי, נולדו להם שלושה ילדים: דני שבס, נתי שבס וג'ינה שבס סבי. סבי, סלומון מוריס שבס, נפטר- יהי זיכרו מבורך!

ילדות

‏בילדותה סבתי דיברה גרמנית עם האימא שלה ורוסית עם אבא. ‏למשפחה של סבתי היה חנות תכשיטים. ‏אימא של סבתי, סבתא רבתא שלי, ‏הייתה עקרת בית וגידלה את הילדים.

‏בתאריך 08.06.1941 ‏התחילה המלחמה ואסור היה ללכת לבית הספר, ‏בזמן זה סבתי הייתה בת תשע. וסבתא שלי ומשפחתה היו צריכים למצוא מקום להתחבא בו לאחר שהגרמנים והרומנים התאחדו נגד היהודים של רומניה. ‏משפחתה של סבתי וסבתי התחבאו בבית העץ אצל הירקן ושמעו את הפצצות וההפגזות.

‏יום אחד ‏הם שמעו ‏שהגרמנים הודיעו שמי שמתחבר ויודע על יהודים בסביבה, צריך לבוא ולספר להם, לכן הם המשיכו לברוח מהמגורים בבית העץ, הם עברו להסתתר בבית הכנסת ומשם לקחו אנשים לעבודה. ‏לפני שסבתי ומשפחה שנלקחו, הם עברו ליד נהר ״Denestre”. ‏הם קיוו לעבור לצד הרוסי, ששם היו בטוחים יותר. הם ישבו וחיכו. ‏כל רגע עבר מטוס גרמני בשמים.

‏הגיע הרגע בו הסכימו לסבתי לעבור לצד הרוסי, אך למשפחתה לא נתנו לעבור. ‏אמרו לסבתי או שרק היא תעבור לבדה או שאף אחד לא יעבור ולכן סבתי בחרה לא לעבור ולהשאר עם המשפחה. בהמשך הגרמנים פתחו באש וכל מי שהצליח לעבר לצד הרוסי נהרג כתוצאה מהפצצות וכך הם ניצלו כי הם לא עברו לצד הרוסי בסוף. אם הם היו עוברים הם היו מתים, סבתי זוכרת את זה עד היום.

‏בני המשפחה ברחו לבית הכנסת, זה היה בחודש יוני, היה גשום, ומבית הכנסת לקחו אותם מכפר לכפר. ‏הם לקחו כמה בגדים ואנשים נתנו להם אוכל, חמאה וחלב. ‏הייתה אישה שהסכימה לתת למשפחה של סבתי לחם, רק אם אימא של סבתי הייתה משאירה את הבת שלה, שהיא סבתא שלי, לעבוד אצל אותה אישה, אך סבתא רבתא שלי לא הסכימה להשאיר את בתה שם.

‏לאימא של סבתי ולסבתי תלשו את העגילים מהאוזניים והם נלקחו למחנה עבודה. אבא של סבתי דוד, מת מטיפוס. לאבא של סבתי דוד הייתה אחות בשם אולגה ז"ל והיא הייתה רופאה, ‏אך לא יכלה לעבוד בגלל שהייתה לה תעודה איטלקית ‏ולכן היא אולצה לעבוד בכפר ומאז הם לא דיברו יותר.

משפחתה של סבתי נלקחו למחנה הריכוז לטרזינשטט. לאימא של סבתי היו שני אחים – אח של סבתא רבתא שלי היה צריך לחפור את הקבר של עצמו. סבתי הייתה במחנה העבודה בסנפרופט שם היא גם הייתה בכלא ובכלא אישה באה לסבתא, האישה הזאת הייתה האחיינית של שר רוסי.

בהמשך התלאות, סבתי חלתה בטיפוס וגם שרדה, היא הצליחה לשרוד, להשאר בחיים, להנשא, ללדת ילדים ולראות גם את נכדיה.

בתמונה אני וסבתי, זה צולם בבוקר יום העצמאות בישראל, אנו מסתכלות ביחד על המטס האווירי.

זו תמונה מרגשת עבורי

קישור לקובץ התיעוד 

 

הזוית האישית

רומי שבס: הבנתי לעומק את הסיפור האישי של סבתי שעברה את השואה.

מילון

Denestre
שם של נהר

מטס יום העצמאות
מטס יום העצמאות הוא מטס שנערך מדי שנה ביום העצמאות בישראל, ובו טסים מטוסי הקרב המתקדמים ביותר של חיל האוויר לצד מטס אווירובטי. בעבר נכלל המטס במצעדי צה"ל שנערכו ביום העצמאות. לאחר ביטול המצעד היבשתי, ממשיכים להתקיים המטסים באופן עצמאי. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבתי חלתה בטיפוס וגם שרדה“