מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הברחתי יותר מ-700 יהודים לישראל דרך פרס

בבית התפוצות עם התלמידה הדר
בצעירותי, בכנס הארגון הארצי
בשנים 1970-1971 הברחתי מעל -700 יהודים לישראל דרך פרס

על סיפור עלייתי כתבתי בפרק הראשון: סיפור עלייתי – חלק א
 
בסיפורי זה, אתמקד בשאלה: כיצד הפכתי למבריח יהודים בצורה בלתי לגאלית?
בשנת 1970-1971 הברחתי יותר מ-700 יהודים לישראל דרך פרס.

אחרי מלחמת ששת הימים הורע מצבם של היהודים בעירק ומי שתפס את השלטון בעירק זה הרודן האכזרי סדאם חוסיין. היו בעירק כמעט 3,000 יהודים. כולנו רצינו לברוח ולא ידענו איך. הסיבה שבגללה רצינו לברוח היתה כי יהודים רבים נלקחו באמצע היום ממקומות העבודה, מהמשרדים שלהם או מהבתים. רובם נעלמו, ולא חזרו. יהודים אחרים פשוט נתלו: כ- 11 יהודים נתלו על לא עוול בכפם.

אנשי מפלגת הבעט, בראשות סדאם חוסין, הרגו יהודים ולא נודע איפה הם ומה עלה בגורלם. למשפחות שהיה "מזל" , נודע להם איפה והיכן ימצאו את גופות יקיריהם. לרוב המשפחות לא נמסרה כלל הודעה, אנשים פשוט נעלמו ללא עקבות.

ממשלת ישראל רצתה לעזור ליהודי עירק לצאת מעירק. נציגי הממשלה הייו בקשר עם ראש השבט הכורדי בצפון עירק, שמו היה בראזני. בעזרתו של בראזני  הצליחו כמה משפחות לברוח. איך ידענו שהיו בריחות? הממשלה בעירק הייתה מפרסמת שמות של יהודים שברחו בעיתונים ובהם מודעה הקוראת להם לשוב בחזרה, תוך איומים שאם לא יחזרו יבטלו להם את האזרחות ויחרימו להם את רכושם. ממודעות איומים אלו הבנו שיש בריחות מוצלחות, ויש דרך לברוח.

היינו קבוצה של פעילים, מספר בנים ובנות. אחת מבנות הקבוצה הצליחה לברוח. אחיה שהיו איתנו בקבוצה נשארו עדיין איתנו. דיברתי עם אחד מהאחים שלה והוא הבטיח לי שברגע שהוא יעזוב, הוא ייתן לי את שם המבריח וכך היה.

 יצרתי קשר עם המבריח "קאקא חמד" (קאקא ,פירוש המילה בכורדית: חבר) שגר בצפון עירק והזמנתי אותו לבגדד. נפגשנו, בפגישה שלנו הוא אמר שהוא מוכן להבריח אותי ועוד מספר אנשים ארצה. אמרתי לו שאני אהיה איתו בקשר וחזרתי הביתה לבשר לאבא שלי שיש דרך לברוח מעירק.

האבא שלי היה כבן 80 והוא הסביר לי שאני לוקח אותו מעירק לארץ אחרת והוא צריך לסדר את עצמו כלכלית. האבא שלי היה שותף עם כמה "שחים" בעסקי חקלאות והיו מגדלים בשדותיהם חיטה, שעורה, שומשום וכותנה. לכן הוא אמר לי שהוא חייב ארכה של שלושה חודשים, כדי להתארגן ולסיים את עסקיו. אני לא יכולתי לעזוב לבד ולהשאיר את בני משפחתי שהיו מבוגרים מאד. החלטתי לנצל את זמן ההמתנה עד לבריחת משפחתי והתחלתי לעזור לאנשים קרובים וחברים לברוח.

בשבוע הראשון ארגנתי קבוצה של שונה יהודים. בשבוע השני כבר ארגנתי שתי קבוצות להברחה. כך המשיכנו את ההתארגנות , התחלתי לשלוח שלוש קבוצות. בכל קבוצה היו בין 8-12 אנשים. כל התהליך היה מאד מסוכן, גם עבורי וגם עבור משפחתי. היה ברור לנו שאם נציגי המשטר, יגלו זאת אנו נוצא להורג. הם היה הורגים גם אנשים נוספים על לא עוול בכפם. כך הפכתי למבריח יהודים בצורה לא לגאלית.

בכל מהלך תקופה זו, מאד פחדתי, הייתי ישן  בכל יום במקום אחר, פעם באוטו, פעם אצל חברים. כאשר הייתי מגיע הביתה, הייתי מחשיך את הבית, מנתק את החשמל מהארון הראשי, כדי שאף אחד לא ידע שאני נמצא בבית. הסכנה הייתה לא רק לי, אלא גם למשפחה שלי, אם היו תופסים אותי, היו הורגים את כולנו.

המשכתי לעשות את שליחותי, בדיסקרטיות רבה, וחשבתי שאף אחד לא יודע. דיברתי עם האבא שלי והוא ידע שהמצב מסוכן מאד והחלטנו לזרז את בריחתה של משפחתנו, הוא אמר לי שהוא מוכן לברוח.

כשברחנו יצאנו עם קבוצה של 13 נפשות, בדרך כלל כששלחתי אליו אנשים הוא היה מבריח אותם באותו יום, אך כשאנחנו הגענו אליו הוא אמר לי שאני צריך להמתין כיוון שיש תקריות בין הצבא העירקי והצבא האיראני.אז הוא לקח אותנו לחדר 3X4 ונשארנו שם במשך שבוע, כל ה-13 הבורחים. הוא סיפק לנו אוכל ושתייה כשרים.

אחרי שבוע דברתי עם קאקא חמד (המבריח) אמרתי לו שאני כבר לא יכול לחכות, כי בכל מקרה הממשלה בעירק כבר החרימה את כל רכושי וגם נטלה ממני את האזרחות שלי ולכל הקבוצה. הוא אמר לי שהתקריות בין הצבא העירק והפרסי עוד לא הסתיימו. הוא ביקש ממני להמשיך ולחכות שהוא יחזור אלי בקרוב. הסברתי לו שאני מוכרח לצאת היום, בגלל מצבנו קשה ואם הוא לא יכול אז אני עושה את זה בדרכי. הוא  התעקש, ואמר לי לחכות והוא ייתן לי תשובה בזמן הקרוב.

אחרי שעתיים הוא חזר עם LAND ROVER של הצבא הבריטי, באוטו הזה היה שני מושבים מקדימה ושני ספסלים מאחורה (האורך של הספסל היה בערך כ-מטר) הוא אמר שהוא מוכן לקחת אותנו עכשיו.

עד עכשיו אני לא יודע איך הצלחנו כולנו להכנס לרכב אחד עם כל המזוודות של 15 איש, נהג והמבריח. אחרי שעלינו הנהג התחיל לנסוע בלי אורות בכלל, כדאי לציין שהיה ירח מלא, והוא אסר עלינו לדבר. כידוע צפון-עירק איפה שברחנו הוא אזור הררי אז בעליות הנהג היה נוסע עם מנוע ובירידות הוא אפילו כיבה את המנוע. במשך יותר משעתיים הגענו לאיזו בקתה והמבריח אמר לנו לרדת ולשבת מסביב לבקתה. כדאי לציין שכל הדך ירד שלג ועל יש הבקתה היה (בערך 20 ס"מ) אז אני אמרתי למבריח למה לא נכנסים פנימה והוא אמר שזה לא שלו אז אני הסברתי לו שאנחנו בסכנה גדולה. אז הלכתי לדלת, היה שם מנעול קטן, פתחתי אותו בידיי והמנעול נפתח בלי בעיה והכנסתי פנימה את כל הקבוצה. הסיבה שירדנו שם היתה שהאוטו לא יכול להמשיך והמבריח הסביר לנו שהוא הולך להביא פרדות.

מילון

"הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן"
בשנת 1971 התכנסו כ-350 נציגי העדה הכורדית בכנס יסוד במעוז ציון, בהשתתפות ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. בכנס זה הוחלט על הקמתו של "הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן". בכנס זה נקבעו גם מטרות הארגון.

ציטוטים

”הפכתי למבריח יהודים בצורה לא לגאלית“