מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

דוד הנער הלוחם

רוני ואני בסיור במוזיאון אנו
אני בילדותי ברמת גן
ערכים ציונות והגשמה בארץ ישראל

שמי אהובה לביא, נולדתי בשנת 1954 בקריה בתל אביב להוריי, טובה ודוד רוזנצויג.

אבי דוד נולד בלודג' פולין בשנת 1918. הוא גר עם בני משפחתו בעיר לודז’ שבפולין בבית רב מידות – שמונים דיירים, רובם חרדים. אביו ליפא אליעזר ז"ל ואמו, ליבה אהובה, ניהלו חנות גדולה לצרכי מזון והתפרנסו בכבוד. להוריו היו ארבעה ילדים: אסתר הבכורה, רבקה, ישראל ואבי דוד.

ליפא אליעזר וליבה ביום האירוסין שלהם

בחורף 1920 נפטר אבי המשפחה ליפא מטיפוס. המצב הכלכלי הדרדר. אם המשפחה נשאה לגבריאל פלץ שהיה סוחר עצים. אסתר ורבקה למדו בבית ספר כללי.

ישראל למד בתלמוד תורה ודוד בבית ספר דתי. יום הלימודים החל בשמונה בבוקר עד שש בערב. אסתר הצטרפה לאגודת הנוער הציונית והביאה הביתה את הרעיון לעלייה לארץ ישראל. המצב הכלכלי בפולין היה רע והוטלו גזרות חמורות על יהודים שעסקו במסחר.

המשפחה זכתה בהגרלה להימנות עם קבוצה שתיסע לארץ ישראל. שלושה אנשים נשלחו לארץ ישראל לקנות קרקע לחברי האגודה ולבנות מושב כפרי.

תעודת עלייה של משפחת פלץ

המשפחה יצאה לדרך באוגוסט 1925. המיטלטלין נשלחו באונייה, המשפחה נסעה ברכבת עד רומניה ומשם באונייה עד חיפה. כשהגיעו לארץ התברר שהעסקה של הקרקע לא יצאה לפועל בגלל תרמית של השליחים. המשפחה התאכסנה במלון בתל אביב ואחר כך עברה לצריף בשכונת שפירא בדרום תל אביב. האב החורג עבד בבית מסחר עצים, הפרנסה הייתה בדוחק. אסתר עבדה בסלילת כבישים ודוד עסק בלימוד תורה בנווה שלום. המשפחה עברה לגור ברחוב הרצל 23 בתל אביב. דוד למד בבית ספר של אגודת ישראל ברחוב שבזי, הלימודים נערכו ביידיש. הוא למד בבית הספר שלוש שנים. בשנת 1928 עבר דוד ללמוד בבית יתומים דיסקין. ההתאקלמות הייתה קשה בגלל המבטא הפולני שלו.

בשנת 1929 אב תרפ"ט ערכו הערבים פרעות ביהודים. המון ערבי משולהב עם נבוטים צעקו "אטבח אל יהוד". למזלם בחור יהודי ירה באקדח והפורעים התפזרו. דוד התגייס לאצ"ל בתור נער והפיץ כרוזים. בתאריך 16.5.1941 נעצר דוד על ידי הבריטים בחשד להתנקשות באיש הבולשת  אירוע שהתקיים באותו היום.

בבית הדין הצבאי בירושלים תבע התובע גזר דין מוות, אך עורך הדין לויצקי הזים את כל הראיות. בכל זאת דוד לא שוחרר אלא נעצר ונידון לשבע שנות מאסר בכלא ירושלים ביום 25.5.1941 ושוחרר רק בתאריך 18.4 בשנת 1948. כך ישב ביפו, בעכו, במזרה, בלטרון ובסודן (באריתריאה וקניה) בגלל פעולות של שבירת הבלגה במקומות שונים בארץ.

אבי דוד במחנה המעצר בלטרון

דוד היה פעיל חברתי בין האסירים ואירגן פעולות חברתיות וחגים. הוא השתתף בבריחה שניהל אותה יעקב מרידור. האסירים חפרו תעלות מתחת לגדרות הכלא לצד השני. הוא לא הצליח בבריחה. דוד חזר לארץ מהכלא לאחר קום המדינה. אמו נפטרה בד' אייר תש"ח ולא זכתה לראותו.

בארץ גר דוד ביפו ונערכה לו היכרות עם טובה ולאחר שנה התחתנו, בשנת 1953.

מימין: הוריי דוד וטובה ביום האירוסין שלהם בתל אביב, במרכז: אמי טובה ביום נישואיה, משמאל: תעודת הנישואין של הוריי

הוריה של טובה אמי עלו לארץ ברגל מאורמיה שנמצאת על גבול איראן-טורקיה. טובה נולדה בירושלים בשנת 1925. היא עבדה כאחות סייעת בהדסה הר הצופים בזמן מלחמת תש"ח והייתה עם השיירות המאבטחות להר הצופים.

לדוד וטובה נולדו ארבעה ילדים: אהובה (ליבה), עמוס אליעזר, יורם גבריאל ויוסף. אני אהובה, הבת הבכורה, למדתי בסמינר למורים בצבא ולימדתי חיילים שלא רכשו את הקריאה. זו הייתה עבודה מאתגרת ומעניינת. הייתי בשירותי הצבאי בשכם במחנה יוסף.

את מאיר הכרתי בשירותי הצבאי בשכם, מאיר היה מ"כ במחנה יוסף בנח"ל. בשנת 1977 התחתנו והקמנו בית לתפארת שמבוסס על ערכי היהדות והציונות. נולדו לנו שלושה ילדים: ניר שלמה בשנת 1978, לינור בשנת 1980 ומיכל בשנת 1984.

לימדתי בהרצליה בבית ספר יסודי, הייתי רכזת ומדריכה והוצאתי גם ספרי לימוד. עם השנים התרחבה המשפחה שלי.

בשנת 2005 ניר התחתן עם אולה. אולה עלתה לארץ מקייב במסגרת פרויקט "נעלה". היא למדה באוניברסיטה העברית, שם הכירה את ניר שלמד הנדסת מחשבים. נולדו להם שלוש בנות: רוני בשנת 2009, טלי טובה בשנת 2011 ושי-לי בשנת 2014.

במהלך השנים התנדבתי בבית הספר, העברתי שיעורים מיוחדים בנושא חשיבה יצירתית, המשפחה מלוכדת וחשוב לנו לשמור על קשר משפחתי, אנחנו מקפידים לחגוג את חגי ישראל ביחד ולשמור על הערכים היהודיים והציוניים.

מימין: בחתונת בתי לינור, אני עורכת סדר ט"ו בשבט לבני משפחתי היקרים, רוקדים ושרים שירי ט"ו בשבט להיכרות עם המורשת והמנהגים, משמאל: פמוטים משנת 1843 שהגיעו לידי המשפחה מסבי וסבתי מלודג'

אני אוהבת לעסוק בספורט, אני אוהבת לקרוא ספרם רבים, אנחנו מטיילים ביחד בארץ עם הנכדים ומחנכים על ציונות מורשת ואהבת הארץ.

הזוית האישית

אהובה: עברתי חוויה מרתקת מרגשת וערכית, נחשפתי לסיפורים מעניינים על תקומת המדינה ועל דור שהיה חדור מטרה להקים מדינה. היו לי רגעי קסם עם נכדתי רוני האהובה, המשכנו לשוחח על נושאים שונים. לאחר המפגשים המורה גילה הובילה באהבה רבה את המפגשים, נתנה יחס אישי לכל אחד, תמיד מוכנה להקשיב ולתת סיוע בארגון החומרים, שילבה את הסבים והסבתות באירועים בית ספריים ונתנה הרגשת שייכות וכבוד רב.

רוני: שמחתי לעבוד סבתא וללמוד דברים חדשים על ילדותה ועל המשפחה, אני שמחה שהצטרפנו לתכנית וזכיתי לקשר המיוחד שיש לי עם סבתא היקרה שלי. אני מאחלת לה שנים רבות של בריאות ונחת.

מילון

אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931.

מדיניות הבלגה
איפוק כלפי התוקפנות הערבית נגד היישוב בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

אוּרְמִיַה
עיר הבירה של מחוז מערב אזרבייג'ן בצפון-מערב איראן. אורמיה מדורגת במקום העשירי ברשימת הערים הגדולות של איראן, בשנת 2016 מנתה העיר 736,224 תושבים. שמה של העיר ניתן לה על ידי האשורים, ומשמעותו בשפה האשורית (ארמית מזרחית) הוא "עריסה של מים" משום שהעיר ממוקמת בקרבת ימת אורמיה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אנחנו מקפידים לחגוג את חגי ישראל ביחד ולשמור על הערכים היהודיים והציוניים“