מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גרנו במעברת אור יהודה בצריפים.

אני והסבתא הכי טובה בעולם
אני וסבתא שלי
המצב היה קשה, עד כדי כך שלא היה לנו משהו לאכול.

שמי אסתר סיני ואני רוצה לספר על העליה שלי מעירק.
אני עליתי בשנת  1951. הייתי בת 3.  אני לא זוכרת כלום מעירק .
הזכרונות שלי מתחילים מגיל 5 פה בארץ. אני זוכרת רק שבגיל 5 גרנו במעברת אור יהודה בצריפים.
החיים היו מאוד קשים מבחינת כלכלה, מבחינה מנטליות וקשיי השפה. אבי עבד כחשמלאי,
אמי הייתה עקרת בית . היו לי עוד ארבעה אחים בבית. המצב היה קשה, עד כדי כך שלא היה לנו משהו לאכול.
אמי הייתה צריכה לעזור בפרנסת הבית ויצאה לעבודה, והנטל של עזרה בעבודות בבית היה מוטל עליי.
הייתי חייבת לעזור לאמי בעבודות הבית ובעזרה לגדל את האחים שלי.
לאחר 5 שנים מהעלייה, אבי נפטר בתאונת עבודה ואז המצב הפך להיות מאוד מאוד קשה, כי אמי הפכה
למפרנסת היחידה. היא  הייתה צריכה לשרוד ולפרנס אותנו בכבוד ולשמור עלינו.
ואני הייתי צריכה להמשיך לעזור לה בגידול הילדים. עקב כך לא הייתה לי ממש ילדות.
עד עכשיו אני לא ממלאת את החסר הזה שחסר לי מהילדות שלי. זה אומר שלא למדתי מספיק
לא שיחקתי מספיק לא קיבלתי אהבה מספיק. הייתי צריכה להתמודד עם הבגרות והילדות שלי לבד.
לאחר 4 שנים עברנו לגור ברמת אביב והחיים קיבלו תפנית אחרת, גילינו כיצד לעזור אחד לשני.
התחלתי ללמוד ושמחתי מאוד, השתתפתי בחוגים והחיים השתנו וקיבלו צבע ורוד וכך החיים התגלגלו .
בגיל מבוגר יותר למדתי ועבדתי בעיצוב פנים, שנים עבדתי במקצוע שאהבתי מאוד.

מילון

"אנא בחיבק"
בערבית אני אוהבת אותך מאוד

ציטוטים

”אני אוהבת אותך מאוד נכדי“