מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גן העדן של הילדות

סבתא ג'נט כיום
סבתא בצעירותה
סבתא ג׳נט על גן העדן של הילדות - בוסתן קסום לצד המלחמות

שמי ג׳נט, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי: עלינו לארץ ממרוקו כשהייתי בת שלוש, בשנת 1952. הגענו לכפר יבנה בדרום הארץ. התנאים היו קשים מנשוא: חום, יתושים, צפיפות, ואבי עבד בעבודה קשה בחקלאות בשדות. בשנת 1956 פרצה מלחמת קדש. היות והבית שלנו היה קרוב לגבול עם עזה ולא היו גדרות, נכנסו חבורות של פורעים ערבים שעשו שמות ברכוש ובישובים. הם גנבו עיזים וכבשים מחצרות הבתים והשחיתו יבולים. בתקופה זו לא היו מקלטים ולכן אבי, שהיה איש חסון וחזק, דאג לחפור בור באדמה שבגינה שלנו, ממש כמו מלכודת של חיות. הוא דאג להחביא אותנו בפנים כדי שלא ניפגע מהפצצות וגם מהפדאיון. באחד הימים גילינו שכדי להפחיד אותנו הם החביאו באדמה כיכר לחם כדי שנחשוב שזו פצצה, נפחד ונברח. כדי להמתיק את ימינו אמי אמרה לנו שהם עושים את זה בכוונה, והכינה לנו מאכל מרוקאי לחנוכה ששמו ספינג'. המאפה המנחם הרגיע אותנו ולא פחדנו עוד.

בינתיים המלחמה נפסקה ובאו ימים רגועים יותר. דודתי מחיפה הציעה שנעתיק את מגורינו לחיפה כי יש יותר אפשרויות תעסוקה לאבי, שהיה חייט במקצועו. בסופו של דבר הוא התקבל לעבודה שלא במקצוע שלו, בחברת החשמל. זו הייתה עבודה מבטיחה עם תנאים סוציאליים מצוינים שבעקבותיה עברנו מהדרום לצפון. בעצם לא היה לנו מה להפסיד, ראינו בכך הזדמנות לשפר את התנאים הקשים ולהיטיב את מצבנו. אבי קנה בית בנשר. הבית שעברנו אליו היה בן שני חדרים: חדר להורים וסלון שבו ישנו יחד כל האחים על גבי מזרונים. השירותים היו בחצר. הכיף הגדול היה הבוסתן הגדול שהיה צמוד לבית.

גן העדן של סבתא ג׳נט

היה כיף לקום בבוקר לטייל בחצר הגדולה ולהנות משלל הפירות שצמחו בה. כיף היה להריח את פרחי הבר שגדלו על מדרון ההר. גם התפאורה הטבעית היפה הזו הייתה גן המשחקים של ילדותי. ביערות היינו בונים בתי עץ, מסביב היו עצי פרי של שקדים ואגוזים, שם היינו מבלים את ילדותנו. בנוסף היינו בונים אומגה באמצעותה גלשנו מעץ לעץ. בתקופה זו החלבן היה מגיע כל בוקר ומביא לנו את החלב. מוכר הקרח היה מביא לנו קרח בכדי לשמור לנו על המזו.ן רוב הירקות והפירות צמחו אצלנו בגינה. את שלוות גן העדן הפרה עוד מלחמה שנקראת ׳מלחמת ששת הימים׳.  המלחמה ארכה שישה ימים בהם צה"ל סיים בכל הגבולות את המלחמה. כמובן שחודש לפני כן הייתה אפלה וחושך, והידיעות שקיבלנו היו דרך הרדיו ודרך העיתון. בזמני המלחמה עיתון לפעמים יצא מספר פעמים ביום: ביום אחד זכורה לי שהייתה הוצאה ראשונה, שנייה ושלישית. אבל כמובן שצה"ל ניצח בכל הגזרות.

היום אני נשואה ליהודה אביטל וסבתא לשמונה נכדים, אם לשלושה בנים ושלוש כלות. יצאתי לפנסיה אחרי שעבדתי בעבודה מאתגרת כמנהלת מעונות בנעמ"ת ונמניתי על הועד הארצי בנעמ"ת.

סבתא ג׳נט כיום 

הזוית האישית

סבתא ג'נט: זו הייתה חוויה מאוד מעצימה. זמן איכות עם נכדתי האהובה, ואחרי מחקר שמות משפחה הרגיש לי מאוד מאוד מחוברת לשורשי. אני שמחה שנפלה בחלקי ההזדמנות הזו להכיר את אירועי העבר לנכדתי.

הנכדה עפרי: נהניתי הרבה עם סבתי והרחבתי את הידע שלי על ההיסטוריה. יצא לי להכיר לעומק יותר את סבתי ואני חשה יותר כבוד והערכה רבה כלפי מייסדי המדינה.

מילון

פדאיון
כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”נכנסו חבורות של פורעים ערבים שעשו שמות ברכוש ובישובים“

”היה כיף לקום בבוקר, לטייל בחצר הגדולה ולהנות משלל הפירות שצמחו בה. כיף היה להריח את פרחי הבר שגדלו על מדרון ההר“