מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גם לאילן גבוה יש שורשים

אני וסבי יושבים בארוחת ערב.
סבא שלי בתמונת סיום התיכון.
סיפור חייו של סבי – יוסי זיגלמן

הכל התחיל ביום בהיר אחד  בו נולד סבי יוסי זיגלמן. סבי נולד ב – 28.10.1942 .

השעה הייתה 13:30 בצהריים, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ויוסי הקטן נולד.  זהו סבי, ילד יפיפייה, שמנמן ומתוק. השם יוסי נובע מהדמות התנכית יוסף,  בנם של רחל אמנו ויעקוב אבינו. סבי נולד בעיר וולודבה שבפולין. עיירה קטנה בגבול רוסיה פולין, ששבעים אחוז מתושביה היו יהודים. אומנם זו לא הייתה העיר הכי יוקרתית, אך היה בה את כל אשר אדם זקוק לו, כדי להתקיים .

סבי מספר: "היה לנו בית קטן, להורי היה חדר, ואני ישנתי בסלון". המשפחה חיה חיים רגילים של בית יהודי וחם, כפי שהיה מקובל  באותה תקופה.

סבי נולד אל תוך מלחת עולם השנייה. כששאלתי אותו על זיכרונות ילדותו בגלות ענה "כל  הזיכרונות שיש לי הם ממה שסיפרו לי הורי, והם גם לא הרבו לספר. אני רק זוכר שהורי ואני הסתתרנו ביערות כדי שאף אחד לא ימצא אותנו".

המלחמה נגמרה כאשר הוא היה בן שלוש. אך גם אז האנטישמיות נמשכה, והוא ממשיך ומתאר " אני זוכר ממש כמו אתמול, כשהגיע חג המולד, שיכורים ששהו ברחוב,  זרקו אבן גדולה אל תוך חלון חדרי, והאבן נפלה ממש על יד ראשי במיטה. או יום אחד, כשעברנו את הגבול לאוסטריה, שוטר שחמד את האופניים שלי פשוט החרים אותן".

סבי סיפר לי שזכורה לו אגדה אחת במיוחד, שסופרה לו בילדותו על ידי אימו, בזמן הארוחה. אגדה המזכירה מעט את סיפור כיפה אדומה . למכשפה באגדה קראו "בביוחנה".

סבי סיפר לי שהמאכלים האהובים עליו, היו שמנת עם בצל ירוק, ופירה עם חמאה. אלו מאכלים שהוא אוהב עד היום, כי הם מזכירים לו את הילדות.

לפני שהמשפחה עלתה לארץ ,הם קיימו לדבריו את המסורת היהודית. החג שבמיוחד אהב לחגוג היה חג הפסח. "זה היה חג של משפחה, כולם היו מתאספים, מדברים ונהנים. עד היום אנחנו מקיימים, את המפגש של המשפחה המורחבת בליל הסדר".

לסבי יש אח הצעיר ממנו, אברהם, שנולד בפולין, והיום גר בנהריה, ואחות צביה שנולדה במדינת ישראל, וגרה ברמת אפעל. סבא גאה לציין כי "אנו שומרים קשר הדוק בין האחים וקשרים מצוינים עם המשפחות".

סבי מספר שכשהיה בפולין לא היו לו חיות מחמד, אמו ננשכה על ידי כלב, ומאז היא הרחיקה את כל המשפחה מהחיות .

בשנת 1950, כשהיה סבי בין שמונה, המשפחה עלתה לארץ. "מפולין נסענו ברכבת לוונציה שבאיטליה. ארבעה ימים  נמשכה הנסיעה, ומוונציה באוניה לנמל חיפה. "כשהתקרבנו לחופי חיפה, מאוד התרגשנו והגענו "לשער העלייה", שהיה מחנה שקיבל את כל העולים. מכאן עברנו לצפת לשנה אחת, ולאחר מכן הגענו לנהריה" .

סבא מחייך ונזכר "בהתחלה היינו במעברה ג' ללא חשמל, ישנו על רצפת בטון, ולא היו מים זורמים. רק לאחר שנה וחצי הם עברו לגבעת אוסישקין בתנאים טובים יותר .

סבי התחיל ללמוד בבית הספר כצנלסון, כאשר הוא היה בכיתה ג'. בתקופה הזו היו ילדים מגילאים שונים, בכיתה אחת, לפי הידע שלהם בקריאה וכתיבה. סבי מספר שמאחר שהוא ידע לקרוא ולכתוב מצוין, הקפיצו אותו כיתה, מכיתה ג' לכיתה ה'. הוא לא אהב במיוחד ללמוד, וכמובן שהעדיף לשחק כדורגל. בכל זאת, בהמשך הוא למד באוניברסיטת חיפה, להיות מורה, ואף הפך  להיות מנהל בבית הספר – "עמל הרב תחומי נהריה".

סבי התגייס לצבא בשנת 1960. היה בחייל הקשר, אלחוטאי בסיירת הדרוזית. שכב במארבים, במקומות מאוד מסוכנים, ועד היום זוכר סבי לפענח הודעות במורס.

בגיל עשרים ושלוש הכיר סבי את סבתי – שרה. הם הכירו באוניברסיטה, ורק לאחר סיום הלימודים, הרחיבו את המשפחה לשני בנים מקסימים.  והבן הבכור זוהר הוא אבי. הבן הצעיר יותר בארבעה שנים הוא גיל.

כאשר אני שומעת את זיכרונותיו של סבי, אני חושבת שהאפשרויות שלי כיום הם רבות פי כמה וכמה, ממה שהיה לסבי, מבחינת תנאי חיים,  חוגים רבים שאני פעילה בהם, טלוויזיה, אייפד, פלאפון ועוד..  כל זה לא היה בתקופת ההתבגרות של סבי.

בזכות סבא שלי קיבלתי השראה לתת מעצמי לחברה. כשאני מקשיבה לו, מספר סיפור, מסביר לי פרק בתנ"ך או מדבר על פוליטיקה, קל להבין למה אחרים הלכו אחריו. כבוד לי ללכת בדרכו. סבא יוסי שלי תמיד אהב שירים, ובמיוחד אהב שירים של אריק איינשטיין ושלמה ארצי.

השיר של אריק איינשטיין "אני ואתה" ממחיש היטב את הדרך שבה האמין סבא תמיד:

"אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה אז יבואו כבר כולם.

אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה.

אני ואתה נשנה את העולם".

(אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב)

הזווית האישית

עדי – נהניתי מאוד לשבת עם סבי, ולשמוע חוויות ילדות שלו, ובעיקר היה לי קשה לשמוע ספורים על השואה. זה עורר בי גאווה והמון הערכה כלפיו וכלפי משפתו. אני שמחה שזכיתי בסבא כזה, שמעורר השראה עבורי ועבור החברה. אני מאחלת לו בריאות ושנמשיך לחגוג ביחד בשמחות. אני מאחלת לעצמי לזכות לשמוע, עוד עשרות מסיפוריו המעניינים. אני רוצה שידע שאני אוהבת אותו בכל רגע נתון, כי אין אהבה בעולם כמו של סבא.

מילון

אלחוטאי
אלחוטאי (גם אלחוטן וקַשָׁר) הוא אדם שתפקידו הוא תפעול של מכשירי קשר רדיו. תפקידי אלחוטאי מתקיימים בהיקף נרחב בפעילות צבאית, לשם שמירת קשר בין הכוחות הלוחמים לבין עצמם ובינם לבין המטה. לשם כך מצויד האלחוטאי במכשיר קשר אחד או במכשירי קשר אחדים. ויקיפדיה

ציטוטים

”בניגוד לעולם השפע שבו אני חיה, סבי עבר ילדות בקושי ועוני אך תמיד היה חלק ממשפחה חמה ותומכת“