מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גם אני הייתי ילד

סבא ואני בתכנית הקשר הרב דורי
סבא בילדותו בגיל תשע
קורות חייו של מיקי פלד

שמי מיקי פלד וזה סיפור חיי

סיפור הילדות

נולדתי ברומניה בתאריך 26.3.39 בתקופת מלחמת העולם השנייה. הייתי בן יחיד למרים ואלברט, גדלתי בעיירה עם קהילה יהודית לא גדולה, ששמרה על זהות יהודית בעזרת בית כנסת קהילתי. שם נהגו יהודי המקום לקיים מפגשים קהילתיים שבמסגרתם שמרו על המסורת היהודית ואף ללמוד את השפה.

כילד יהודי, השתלבתי בבית ספר של הקהילה היהודית, שם למדנו את השפה העברית בעזרת מורים מהקהילה.  השיעורים כללו קטעים מהמסורת היהודית, חגי ישראל, וכך שמרנו על הקשר עם היותנו קהילה יהודית.

בשנת 1948, עליתי עם הוריי לארץ , שחלקים ממנה היו עדייו בידי הערבים. הספקתי לחוות את ימיי האחרונים של מלחמת שחרור המדינה ואבי אף הספיק להשתתף בה כחייל.

ממחנה העולים של פרדס חנה הועברנו לכפר שננטש ממש באותם ימים על ידי ערביי המקום, שם קיבלנו משק עזר, כך מצאתי את עצמי בגיל 9 עובד בחקלאות ומגשים את החלום הציוני. אבי המנוח התקבל לעבודה ב"סולל בונה" שבנתה בימים ההם את השיכונים הראשונים שלימים נהפכו לסמל ישראלי וניתנים לזיהוי ע"י גגות הרעפים האדומים ומגדל המים שהיה ממוקם במרכז היישוב. את מוצרי המזון רכשנו בצרכנייה היחידה שפעלה בכפר, ואת המזון לעופות ולחיות רכשנו בתנובה.

בתום מלחמת העולם השנייה 1945

החמור הקטן

בגיל תשע, מצאתי את עצמי מאחורי מחרשה ומעבד חלקת משק שהשתרע על שטח של 10 דונם. הבית שקיבלנו מהסוכנות מאותו כפר נטוש כלל משק חקלאי וכל הדברים שערביי הכפר לא הספיקו לקחת עימם בנטישת הכפר,נשארו נחלת מקבלי הבתים. בחלקי נפל משק חקלאי שכלל גם חמור שנקשר אליי כבר ממבט ראשון… זה היה חמור שגדל פרא ואיש לא הצליח לרכב עליו מלבדי, הוא היה "חברי הטוב" והיה נושא אותי לבית הספר כל יום מחכה לי עד לבואי הביתה. בשני המקרים שהחמור נגנב ממני, הוא הצליח לחמוק משוביו ולחזור אליי במסירות רבה.

חלום ההפקה – הפקת הפסטיגל

גם בשיאי ההצלחה של הפסטיגל, אינני יכול שלא להיזכר בצעדים הראשונים שעשיתי כמפיק כבר בגיל שש. היו אלה סדנאות תיאטרון וקרקס שהייתי עורך לילדי השכונה ואף היו פעמים שהעזתי לגבות תשלום מהאורחים הצעירים. לפני הפסטיגל יזמתי את פסטיבל הזמר החסידי שחוגג השנה חמישים.

כיום הפסטיגל קיים 40 שנים מוצלחות.

.

תמונות מהפסטיגלים הראשונים

בר המצווה 

את בר המצווה חגגתי בכפר ואת האירוע הזה אני זוכר עד היום …

אחד הדברים המרגשים הייתה העלייה לתורה בבית הכנסת שהיה בכפר, לשם הגיעו כל בני משפחתי שכניי וחבריי שעלו איתנו ארצה. את הסעודה החגיגית ערכנו ברחבת המשק והשולחנות היו עמוסים מכל טוב הארץ. אז היה נהוג שכל אחד מבני המשפחה והחברים מכינים תבשיל ואני זוכר עד היום את הטעמים, ניחוחות השדה, האווירה הכפרית וקולות החיות במשק הפכו את החגיגה לקרנבל אחד גדול. חבריי מהבית הספר ברחובות, שם למדתי, הגיעו לחגיגה חלקם ברגל וחלקם באופניים את התכנית האמנותית ביצעתי בעצמי ששרתי בפני האורחים את "באב אל וואד" בערבות הנגב ועוד שירים מאותה תקופה.

התזמורת

את התזמורת הראשונה שלי הקמתי בגיל 14, אני זוכר שהיינו שלושה חלילנים, שני נגני מפוחית, נגן מנדולינה ואקורדיון בס. ניגנו במסיבות יום הולדת, ערבי הווי, מסיבות חג בבית ספר וסתם להנאה. החוויה המוזיקלית לא הייתה זרה לי, שכן כבר בכיתה א' בבית הספר היהודי ברומניה, נבחרתי לשיר מול ילדי הכיתה, לרב שירים בשפה הרוסית.

באותם שנים, הרוסים שלטו ברומניה והם הכתיבו את חיי התרבות שלנו. השירה הרוסית הייתה חלק ממערכת לימודית, ואף היינו נבחנים על קטעי שירה מפרי עיטם של המשוררים הרוסים. לימים, השירים השתלבו בהווי הישראלי ונכללו בשירת הארץ, שרנו אותם בתנועת הנוער, בטיולי בית ספר ובמסיבות מדורה.

הצעדים הראשונים לעולם המוזיקה 

תמי ואני 

תמי הייתה חיילת בחיל שריון, ואני, מיקי הייתי על סף שחרורי מהצבא, הזמנתי אותה לגלידה אחרי הסרט והיא נענתה בחיוב, משם עלינו על אוטובוס שהסיע את תמי לביתה בגבעתיים, ואני חזרתי ברגל עד רמת גן, שם התגוררתי אצל דודי. לימים הקמנו משפחה חמה, שלושה ילדים מקסימים ושישה נכדים מופלאים.

החתונה של מיקי ותמי 1962

הזוית האישית

עלמה שפסה: אנחנו מאוד נהנינו בהעלת הזיכרונות מהווי המשפחה אני עלמה מאוד שמחה שלקחתי חלק בתכנית הקשר הרב דורי ולמדתי המון על סבא שלי ומאוד התחזק לנו הקשר.

קישור לחלק מההפקות של סבא מיקי פלד

מילון

פסטיגל
פסטיבל זמר ישראלי

ציטוטים

”כיום פסטיגל קיים 40 שנים מוצלחות.“