מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גם אני הייתי ילדה

משחקים בכל גיל
תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר הלל
זיכרונות ילדות

שמי אסתר לאה אלוביץ לבית בנקל. נולדתי בשנת 1949 שנה לאחר קום המדינה ביפו בבית החולים דג'אני וארבע שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. אני קרויה על שם שתי הסבתות שלי שלא ברחו עם הוריי לרוסיה, ונרצחו בשואה. נולדתי להוריי, פייגה ויצחק, שהגיעו חודשיים קודם לכן לארץ. הוריי ילידי פולין, ובתחילת מלחמת העולם השנייה הם ברחו לברית המועצות וחיו שם חמש שנים בקולחוז קומי sssr. בסוף המלחמה הם עברו לקזחסטן, שם אחי הגדול חנוך נולד. לאחר המלחמה עברו למחנה עקורים אולם בגרמניה.

עם הגיעם לישראל במאי 1949 הם נכנסו לדירת חדר בשכונת עג'מי ביפו, שהייתה ריקה (רק לאחר שני עשורים הבנתי את התהליכים ההיסטוריים והבנתי שלפני מלחמת העצמאות גרו בה ערבים). הדירה הייתה ללא חשמל וללא מים זורמים. השירותים היו בחצר שירותי "בול-פגיעה". הייתה לנו עששית ששימשה לתאורה בשעות הערב. הלכנו לישון מאוד מוקדם בערב וקמנו בשעה מוקדמת. לרחוב  שגרנו בו לא היה שם, אלא רק מספר. הייתה לנו בחצר שכנה ערבייה שנשארה, והיא מדי פעם שמרה עליי. אימא שלי נתנה בה אמון.

גרנו בעג'מי ארבע שנים, עד שדודתי רגינה, אחות אבי, היגרה לקנדה, והתפנתה דירה ביפו בשכונה סמוכה: ג'בלייה, שהיום נקראת גבעת עלייה. שם גרנו במשך שנתיים. כמה פעמים בשבוע היינו הולכים ברגל לשפת הים, ושם אוכלים ארוחת ערב. אפילו שנולדתי לאחר קום המדינה והיה חוק חינוך חובה, אמא שלי לא שלחה אותי ואת אחי לגן חובה, היא אמרה שלשחק אפשר גם בבית. בג'בלייה כבר היה חשמל בבית. היה לנו כלב בשם "ציגן" (צועני). לא היו לי צעצועים קנויים, אימא שלי לקחה כרית, קשרה באמצע חגורה, הלבישה אותה ואלה היו הבובות שלי. פעם אחת ויחידה קיבלתי מתנה בובה מחברה של אימא שלי.

בגיל שש זכינו להיכנס לדירת שני חדרים חדשה שנבנתה בשכונת יד אליהו בתל-אביב. שיכון עממי שהיה מאוכלס כולו בעולים חדשים מכל קצוות תבל. חוויה שנשתמרה בזכרוני מהמעבר: כשנכנסנו לדירה צעקתי בפליאה: "אימא, יש שירותים בתוך הבית".

זכות גדולה היא לי להשתתף בפרויקט הקשר הרב-דורי עם נכדי ירון בבית הספר שלו. אני גדלתי בסביבה של אנשים צעירים בלבד. לא היו סבים וסבתות באזור שלי. ורק כשהפכתי לאמא וראיתי את הקשר שהיה לילדיי עם הסבים והסבתות שלהם, וכיום כשאני סבתא בעצמי לשמונה נכדים, אני מבינה את החשיבות שיש לסבים ולסבתות על הילדים ועל בני הנוער.

 

הזוית האישית

הקשר הרב דורי הוא חלון ראווה למורשת המשפחתית.

מילון

שכונת עג'מי
שכונה ותיקה ביפו.השכונה נקראת על שמו של איברהים אל- עג'מי, שנמנה לפי המסורת המוסלמית על בני לוויתו של מוחמד. בעבר גרו שם יהודים וערבים יחד.

ציטוטים

”עבר הווה ועתיד מהווים אבן יסוד בסיפור המשפחתי“