מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גיל בר מצווה – י"ג שנים

אני והתלמיד חווים את חווית הקשר הרב דורי
פעילות בנשא עשור לחיי בספריית בית הספר
ישראל יניב על עשור משמעותי בחייו

שמי ישראל יניב. סיפורי עוסק בעשור ששינה את מהלך חיי.

אני תוהה לעתים האם עשור מסוים גורם לתפנית בחיים, או אוסף של אירועים קטנים וגדולים כאחד, או כל אחד לחוד גורמים באיזה שהוא שלב לקום ולהתפכח שאכן קורה/קרה שינוי משמעותי במסלול החיים. בעשור אחד קורים מספר שינויים שיש להם משמעות להמשך וסטייה למסלולים שונים.

אני רוצה להתרכז באירוע שקרה לי בעשור השני לחיי: הַגָּעָתִי למצוות, י"ג לחיי בישראל. כאן אני רוצה לחזור 6-7 שנים אחורה, לפולין ארץ הולדתי. עד עלייתי ארצה בגיל 10 וחצי, לא הייתי מודע מספיק ליהדותי. מה זה אומר 'מספיק'? ידעתי שיש בית כנסת בעיר אך לא היה לי מישהו, כמו אבא למשל או דוד מבוגר שיוליך אותי ובמילא לא ידעתי דבר על מקום בו מתפללים וחוגגים את חגי היהדות. מה שכן, ידעתי על מועדון תרבות יהודי קרוב למגוריי. ההתרשמות שלי מן המקום הייתה בעיקר ממספר האנשים הרב בעלי זקנים. זקנים ארוכים בכל מיני גוונים. קצת פחדתי מאנשים אלה, אבל היחס שלהם אליי היה חביב במיוחד. אף פעם לא היה חסר להם איזה ממתק לכבד אותי. בלי בושה נהגתי לבקש מהם לחבוש את הכובעים הרחבים שלהם, ולשאלתי: "מה יש מתחת לכובע?" קיבלתי תשובה שזאת "ירמולקה" שאומרת: "אנחנו יהודים, והגויים קוראים לנו 'ז'ידים. אתה יהודי, ילד". בזה הסתכם המידע שספגתי על היותי שייך לעם הנבחר, עם סגולה. רוב זמן הבילוי במועדון התרבות היה בצפייה ממגנטת על שחקני השחמט. השולחן היה בגובה הסנטר ואחזתי את קצות השולחן בקצות אצבעותיי, כאשר הסנטר נשען על השולחן.

אין לי זיכרון של עימותים עם ילדי הגויים. למדתי בבית ספר רגיל, הכרתי עוד מספר ילדים שהיו יהודים, אבל חוץ מהידיעה עצמה, לא נחשפנו לפעילות מיוחדת הקשורה ליהדות. ואז קרה משהו חדש שבזכותו התאהבתי ביהדות מהרגע הראשון: מפגש עם רב בית הכנסת! איך זה סודר? אין לי מושג הקלוש שבקלושים. נשלחתי ללמוד את האלף-בית. הרב ישב בחלק האחורי של בית הכנסת. אל חדרו של הרב היו שלוש קומות עם מדרגות לולייניות. בהתחלה חשבתי שהמראה של הרב יפחיד אותי. אבל מראהו הנינוח הישוב בכיסאו הרגיעה אותי מיד. כשהציג לראשונה את אותיות האלף-בית מיד נדלקתי על מראן המשונה, אבל הם בהחלט מצאו חן בעיניי. ושם הכל התחיל.

הזוית האישית

ישראל: לי היה די קשה לי לעבוד עם תלמידים בתחום המחשבים כי אני יודע היטב מחשבים, אז יצא שאני לימדתי את התלמידים והמורה זרמה עם זה. תודה וכל הכבוד על התכנית.

מילון

"ירמולקה"
יהודים

ציטוטים

”אין לי זיכרון של עימותים עם ילדי הגויים, לא הייתה אנטישמיות“