מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בצל האחדות

סבתא אלקה ואני
סבתא אלקה בנעוריה
הילדות והחיים של סבתא אלקה ברמלה

שמי אלקה שביט, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

"סאלם", "שלום" – מילה גדולה בעלת ארבע אותיות בלבד גם בעברית וגם בערבית, מילה מאוד שימושית ובעלת עוצמה שנאמרת כל יום, מברכים לשלום, יוצאים לשלום, חוזרים בשלום ורוצים שלום עלינו ועל כל ישראל. "מלחמה" – הכי קל ופשוט לעשות מלחמה על כל דבר פעוט, את נזקיה וסופה, אף אחד לא צופה ולא יודע.

אז מה זה עבורנו ללמוד לחיות בשלום!

בצל הגלות והעלייה

בשנת 1947 נולדתי בגרמניה בשם אלקה בוקסר. בשנת 1948 עלינו לישראל כמשפחה בעלת ארבע נפשות (אבא, אימא אחי ואני). את כל חיי עברתי בעיר רמלה. בילדותי בחצר בית הוריי שכנו בשלום כל בעלי החיים: החתול, הכלב, הצבים והדגים, וכל בעלי הכנף כגון תרנגולות שהטילו ביצים, ברווזים שהסתובבו בחצר ושחו בבריכה שאבי בנה עבורם ויונים שגרו בשובך שאבי בנה עבורם. כולם שכנו בשלום ומאיש לא יראו, ולא ידעו להבדיל מהשונה. ולא פחדו מהאחר, הצטנפו יחדיו באהבה גדולה, ובמידת הצורך מילאו את תפקיד האחר, כי כך חשבו שכל העולם נוהג.

"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ"….פרק י"א ישעיהו.

אחרי יום הלימודים נהגנו ללכת לתנועת נוער, שם לימדו אותנו את היסטוריה של מדינת ישראל מה זה ציונות והכרת המדינה על ידי טיולים בכל חלקי הארץ. הספריה העירונית הייתה צומת חיים חשובה בחיי. להעשרה בנוסף למדתי לרקוד בלט והריקוד זה אהבת חיי עד היום. בשכונת ילדותי התקבצו בה מכל העמים ועשו עלייה, כולם היו חדורי תקווה שבאו לבנות ולהיבנות בה. כל משפחה קיבלה ריהוט מינימליסטי כגון: מיטות ברזל, שמיכות, תנור שהופעל על נפט, פרימוס, צלחות, כוסות וסכו"ם ממתכת אלומיניום.

מרקם החיים היה תוסס ומלא בפעילות, את החסר בתקשורת מילאנו בפנטומימה. ערך האדם היה מקודש, והשמירה על המנהגים היה ברור לכל, כי כל אחד המשיך את מנהגיו מבית הוריו בגולה. ריחות של מאכלים ותבלינים ריחפו באוויר. לא תמיד אהבנו, אך למדנו שככה זה. גם בליל השפות והמוזיקה נשמעו אחרת. למרות כל זאת – לילדיי העולים – לא מחסום השפה, הלבוש, הריח, והמנהגים השונים היוו בעיה. כולנו יצאנו לשחק בשכונה את משחקי הרחוב: תופסת, מחבואים, גולות גוגנהיים. אני הכי אהבתי את טרזן וג'יין כמובן אני תמיד הייתי ג'יין. צלילי הצחוק והשמחה נשמעו ללא הפסקה. טיפסנו על עצי הפרי שהיו בחצרות הבתים, עצי התות והתאנה היו האהובים על כולם. בחצרות ששם צמחו הרימון והלימון הווה מידית לעסקאות חליפין. זאת הייתה ילדותי הנפלאה.

אני רוצה לסיים בציטוט מספר ישעיהו פרק ב': "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". ואסיים ב"שלום" ב"סאלם עליכום" על כל בני ישראל ויאמרו שלום על העולם.

הזוית האישית

סבתא אלקה: התכנית הייתה חווייתית וחזקה מאוד מבחינתי, כי בכך עלו בי זיכרונות טובים מהתקופה הראשונה של מדינת ישראל. נהניתי מאוד לעבוד אתך, גיליתי בנכד שלי צדדים חדשים של ילד בוגר, אינטליגנטי, מהיר תפיסה וחכם. עונג צרוף והלוואי שיהיו עוד פרויקטים משותפים בינינו, זה מחייה אותי מחדש.

אלון הנכד: מאוד נהניתי מהתיעוד. היה כיף לגלות יותר על חייה של סבתא שלי לכתוב ולבלות איתה יותר. התכנית קירבה אותי אל סבתא.

מילון

יראו
פחדו.

רַמְלָה
(בערבית: الرملة), עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. נכון לסוף שנת 2018 התגוררו בעיר 75,538 תושבים, שלושה רבעים מהם יהודים, כ-23% ערבים מוסלמים ו-4.5% ערבים נוצרים. רמלה היא עיר קולטת עליה, ויש בה ייצוג ומיזוג של כל העדות והעליות. כשליש מתושביה עלו מחבר המדינות בגל העלייה שהחל בסוף שנות ה-80. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ערך האדם היה מקודש, השמירה על המנהגים היה ברור לכל, כי כל אחד המשיך את מנהגיו מבית הוריו בגולה“