מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בכל שנה ביום השואה נזכרת אני בהוריי בעצב ובכאב

טובה המתנדבת עם תלמידי ביה"ס
טובה מחופשת בילדותה
גורלה של משפחתי בשואה

השבוע אנו מציינים את "יום השואה", בכל שנה ביום השואה נזכרת אני בהוריי בעצב ובכאב.
 
שנה שעברה ביום השואה כתבה בתי בפייסבוק: "כשמגיע יום השואה חושבת אני על אמי שלא חוותה בילדותה מה זה לגדול עם סבא וסבתא. אני זכיתי בסבא וסבתא מצד שני הוריי והיא מעולם לא הכירה את הסבים והסבתות מצד הוריה".
נולדתי להורים ניצולי שואה בשנת 1950 בישראל. הוריי ילידי פולין התגוררו בעיר ורשה שבפולין. אבי נולד בשנת 1916 למשפחה שמנתה 10 נפשות (8 אחים ואחיות). בשנת 1921 החליט סבי אהרון הופנונג לעזוב את פולין ולעלות עם משפחתו לארץ ישראל. סבי היה אדם מאוד חרוץ, בהגיעו לארץ ישראל רכש מספר בניינים וחנויות בעיר התחתית חיפה.
 
אבי למד את השפה העברית,למד קרוא וכתוב בעברית. כעבור 5 שנים חשש סבי לביטחון משפחתו בעקבות המאורעות בארץ והחליט לעזוב ולהגר לארגנטינה. בארגנטינה התגוררו מספר שנים נוספות ובשנת 1930 עזבו וחזרו חזרה לפולין, סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
 
אמי פניה נוסל התגוררה בשכנות למשפחתו של אבי, משפחתה מנתה 8 נפשות (אח אחד וחמש אחיות). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פלשו הגרמנים לפולין ובהגיעם לעיר ורשה, החליטה אמי שאין ברצונה להישאר תחת הכיבוש הגרמני וברחה ביחד עם אבי לכיוון גבול רוסיה. אחיה, דודי יעקב נוסל, היה נשוי עם בת (בת 3) הצטרף לפרטיזנים. שתי המשפחות נשארו בוורשה תחת הכיבוש הנאצי והתגוררו בגטו ורשה.
 
דודי היה מגיח מדי פעם לגטו, מביא מזון ומבריח יהודים החוצה. באחת הגיחות הבריח את אשתו ובתו לאחת החוות ושם הסתתרו באחד המרתפים. כעבור זמן הבריח אותם לכיוון הגבול הרוסי ושם נפגשו עם הוריי שעדיין לא היו נשואים ובנוכחות דודי נישאו הוריי בעיירה על גבול רוסיה.
 
במהלך המלחמה הוגלו הוריי יחד עם היהודים בעיירה לסיביר שברוסיה ושם עבד אבי במכרות הפחם. שם נולדה אחותי הבכורה יפה בשנת 1945. עם תום המלחמה חזרו הוריי לפולין לחפש בני משפחה שנותרו בחיים. ממשפחתם של שניהם, לא שרד אף אחד. כל משפחתו נספתה במחנות ההשמדה ואבי היחיד ששרד את השואה. ממשפחתה של אמי רק היא ואחיה שרדו את השואה. סבתי מצד אמי מתה מרעב בתוך הגטו, סבי הוצא להורג במחנות ההשמדה יחד עם אחיותיה. משתי משפחות כל כך ענפות נותרו הוריי ובתם יפה, דודיי עם בתם.
 
בשנת 1948 עלו ארצה הוריי והתגוררו בעיר עכו. דודי ושתי בנותיהם, (נולדה בת נוספת),  עלו אף הם ארצה והתגוררו בתל אביב. בשנת 1950 נולדתי אני ובמלאת לי שבועיים נפטרה אחותי יפה בגיל 5 מדלקת בקרום המוח בבית החולים רמב"ם בחיפה.
 
אבי מעולם לא דיבר על השואה ועל משפחתו. עם מות בתו הבכורה הסתגר והתכנס בתוך עצמו. בשנת 1952 נולדה אחותי נטע, (סבתה של ליהי דיין), הלומדת בבית ספר אשכול בכיתה ו'.
 
מדיי שנה ביום השואה חושבת אני על משפחתו של אביב, שרצה הגורל לאחר נדודים רבים ממדינה למדינה יחזרו לפולין לפני הכיבוש הנאצי ושם נספתה כל המשפחה מלבד אבי שנותר בחיים. שם משפחתי לפני נישואיי היה הופנונג פירוש המילה באידיש "תקווה".
 
כולי תקווה שנזכה לחיות בשקט ובשלווה במדינתנו, שהדורות הבאים לא ידעו מלחמות ושלום ישרור בארצנו.
תשע"ה

מילון

שואה
אסון, חורבן: השמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה בידי הנאצים

מחנה השמדה
מחנה השמדה הוא מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד יהודים וקבוצות אחרות, על פי החלטות הממשל הנאצי

הוגלו
גורשו לארץ זרה

ציטוטים

”"לא משנה מה אומרים לך, מילים ורעיונות יכולים לשנות את העולם " רובין וויליאמס“

”שם משפחתי לפני נישואיי היה הופנונג פירוש המילה באידיש "תקווה".“