מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בית חרושת לזכוכית בחיפה

כלי חיתוך לזכוכית
סבתא פנינה עם הנינה שיר
הסיפור של סבתא פנינה ז"ל

סבתא פנינה נולדה בשנת 1926, בעיר וורמס שבגרמניה.

אביה ר' יעקב שטמר עבר מאושוויץ שבפולין לגרמניה, עם משפחתו הצעירה, מטעמי פרנסה. בגרמניה נולדו לו שלושה – עשר ילדים וסבתא פנינה היתה הילדה האחת-עשר.

אביה היה שען ופרנס את משפחתו בכבוד. בשנת 1930 היהודים בגרמניה התחילו להרגיש התחזקות של האנטישמיות. למשל: כשהכריחו את הילדים לבוא לבית הספר בשבת, ולכתוב בשבת. סבא יעקב שטמר התנגד והלך נגד זה למשפט, וניצח.

בשנת 1933  עלה היטלר לשלטון, ובנאום הראשון שלו הוא אמר, שכאשר הוא ינהיג את המדינה, הוא יפתור את ה"בעייה היהודית". סבא אמר שהוא לא רוצה להיות  "בעייה"  ושחייבים לעזוב את גרמניה. זמן קצר אחרי זה, כאשר סבא הלך עם שניים מבניו ברחוב, רדפו אחריהם בני נוער נאצים. באותו השבוע סבא נסע לצרפת, כדי לשכור דירה והם עברו לצרפת. שתי אחיותיה של סבתא פנינה היו כבר נשואות וגרו בגרמניה, וסבא התחנן שהן יצטרפו אליהם. אך הם הרגישו בטוח בגרמניה ולא רצו לעזוב  בסופו של דבר הם נספו בשואה יחד עם ילדיהם ומשפחתם.

סבא יעקב שטמר עלה לארץ עם אחד –  עשר  מילדיו בשנת 1935 וגר בירושלים. סבתא פנינה למדה בבית הספר "בית יעקב" והייתה תלמידה מצטיינת. המצב הכלכלי בירושלים בכלל ושל המשפחה בפרט, לא היה טוב. סבא עבד כשען, אבל לא היה יכול להרשות לעצמו להחזיק עובד, וכשסבתא הגיעה לגיל ארבע- עשרה, היא נאלצה לעזוב את בית הספר ולעזור לאביה בחנות. בתקופת מלחמת העולם השניה, חסרו בארץ חלקי חילוף לשעונים מכנים, לכן היה צורך לאלתר. לפעמים סבתא היתה מכינה חלקים ממסמרים רגילים. במהלך השנים סבתא פנינה הייתה מוטרדת מכך שאין לה תעודת בגרות (כיוון שנאלצה לעזוב את הלימודים), וכאשר בנותיה הגיעו לתיכון למדה יחד איתן למבחני הבגרות שלהן.

כשהייתה בת שמונה-עשרה היא הכירה בחור מחיפה ושמו יעקב שטיין. הם נשאו וגרו בחיפה. בעלה יעקב והיא רכשו חנות לביצוע עבודות זכוכית: חיתוך, ליטוש, וייצור מראות. ואחר כך גם מסגרות לתמונות. סבתא שהיתה מאוד מוכשרת בעבודה טכנית, עבדה גם היא בחנות יחד עם סבא, בכלים המיוחדים לכך. לדוגמא: סכין הזכוכית, פטיש קטן וסכין יהלום. כשנולדו לה ילדים נכדים ונינים היא העבירה להם את הידע שלה בזכוכית ובמסגרות.

                                                              כלי חיתוך לזכוכית

אף על פי שסבתא עבדה קשה מאוד, היא תמיד מצאה זמן לעזור ולהתנדב. היא לימדה עברית ילדי עולים, התנדבה "בער"ן", שזאת עמותה לעזרה ראשונה נפשית, וגם התנדבה לעזרה עם קשישים, באזור שבה היא גרה.

לסבתא היה קשר מאוד טוב עם נכדיה, וניניה. בשנים האחרונות נולדו לה גם כמה חימשים, והיא הייתה מאוד מאושרת. היא אהבה לשחק איתם, בעיקר "רמיקוב" וניצחה אותם לא פעם. בשנת הקורונה היה לה מאוד קשה להיפגש אתם בעיקר בזום.

לצערנו סבתא נפטרה השנה בשיבה טובה (בגיל 94), בחודש שבט תשפ"א. כולם מספרים על הרוח הטובה והאופטימית שלה, ועל ראיית הטוב בכל מצב ובכל אדם, גם כאשר היה קשה ומאתגר.

גם אני (צורי) זכיתי להיפגש עם סבתא פנינה הרבה פעמים, לשחק איתה, לדבר איתה, ולשמוע סיפורים ממנה, ותמיד זאת הייתה שמחה גדולה להיפגש. בבית אנחנו זוכרים ומזכירים אותה, ומקווים ללמוד להיות בשמחה כמוה. בתוכנית הקשר רב  דורי, החלטתי שאני רוצה לספר את הסיפור שלה. סבתא אהובה עזרה לי לכתוב את סיפורה.

הזווית האישית

צורי: היה לי חשוב מאוד ומעניין לשמוע את הסיפור על המשפחה של סבתא פנינה.

סבתא אהובה: התוכנית הזאת היא חוליה חשובה מאוד בחיזוק הקשר הרב דורי. נהניתי להיפגש עם צורי ולספר לו את סיפור המשפחה.

מילון

ער"ן
עמותת ער"ן מעניקה שירות הומניטרי, המציע עזרה ראשונה נפשית לאנשים במצבי לחץ ומשבר, בצורה אנונימית ומידית, 24 שעות ביממה.

רמיקוב
משחק חשיבה לשניים עד ארבעה שחקנים, המבוסס על אריחי משחק צבעוניים. המשחק מכיל מרכיבים ממשחק הקלפים רמי וממה-ג'ונג. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבתא הייתה מוטרדת מכך שאין לה תעודת בגרות וכאשר בנותיה הגיעו לתיכון למדה יחד איתן למבחני הבגרות שלהן.“