מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ביוגרפיה של משפחתי

אני ונכדתי קאילה
תיק תפילין של אבי שהכינה אחותו
קורות חיים - שורשים

שמי הוא ג'ורג' שלמה ברנדשטטר. נולדתי באנטוארפן, בלגיה בשנת 1939. למדתי ציור באקדמיה לאומנות באנטוארפן. שורשי משפחתי כפי שידועים לי ואחרי חיפושים  בארכיונים בפולין, מתחילים בישראל ברנדשטטר שנולד בברזסקו (Brzesko) בפולין בשנת 1849.

אשתו רבקה גולדשטיין נולדה  בברזסקו בשנת 1848. הם נישאו בשנת 1873. נולדו להם חמישה בנים: אהרון נולד בשנת 1883 , חיים אשר נולד בשנת 1877, ליפא, נוח אשר נולד בשנת 1881 ובייריש דוב (סבא שלי), אשר נולד בשנת 1887. בייריש דוב נסע ללונדון  בשנת 1938, שם היה חזן ורב.

בשנת 1943, אהרון הגיע לארץ ישראל דרך פרס עם אשתו ושני בניו, זיגי ואידזו, פגשתי אותם לראשונה בארץ בשנות ה-50. שאר האחים נספו בשואה בפולין ובאושוויץ.

לסבא בייריש ולסבתא טובה היו שישה ילדים: דבורה, שרה, אווה, אידה, קופל, וישראל, אבא שלי. (נתתי את שם אבי ישראל לבני.) שרה ובעלה שמשון דויטשר ושני ילדיה, ריימונד ואמיל אברהם, נספו באושוויץ בשנת 1943. דורה ובעלה שרל גרבינר נספו באושויץ. אווה נספתה באושויץ. הסבא מצד אמא, יקב פרדיננד, נספה באושויץ.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, במאי 1942, הורי נמלטנו לצרפת כדי למצוא מקלט. הייתי בן שנתיים וחצי. המשטרה עצרה אותנו והסגירה אותנו. שמו אותנו במחנה  בשם:  גורס-Gurs. אחרי ארבעה חודשים, אמי ואני שוחררנו לפי צו ממשלתי אשר מאפשר לילדים מתחת לגיל בני שלוש לצאת מהמחנה הארור הזה. אבא שוחרר בעזרת המחתרת היהודית הצרפתית, הוא  נשאר במחתרת והיה פעיל איתם עד סוף המלחמה בשנת 1945.

הייתי ילד מוסתר בכפר בשם: אנדואנס-Andoins, שנמצא  לרגלי הפירינאים, במשפחה קתולית עד 1945, הם היו מאוד טובים אתי, רימונד ואליז. כשחזרנו לבלגיה בשנת 1945, רק אז נודע לנו על השואה הנוראית.

 בשנת 1949 עלינו לישראל

בגיל שתים עשרה התחלתי לקרוא ספרים על השואה. גם הייתי מאזין תכופות לסיפורי ניצולי שואה. רובם דברו באיידיש, כך למדתי את השפה, לא אמרתי שאני מבין כי רציתי להמשיך לשמוע. בסביבות שנת 1998 התחלתי לאסוף עדויות  של לוחמים יהודים במחתרת וצבאות השחרור באירופה.

כתבתי שני ספרים: "יהודים במחתרת 1940-1945 עדויות", הספר יצא לאור בשנת 2013

ספר נוסף, לוחמים יהודים בצבאות השחרור,  עדויות 1939-1948.  יצא לאור בשנת 2015.

הזוית האישית

סבא ג'ורג': לפי דעתי יש חשיבות נכרת להעביר לנכדות את סיפור משפחה כמו גשר המשמש כמעבר מדור לדור, זה היה מאוד מעניין וכיף.

קאילה: מאד נהנתי לעבוד עם סבא ולמדתי על מורשתו. מאד חשוב בעיניי לשמר את הסיפורים כדי שאדע להעביר אותם הלאה.

מילון

מחתרת
מחתרת זה קבוצת אנשים שמחליטים להילחם נגד האויב שכבש את הארץ- כיוון שאין צבא.

ציטוטים

”בגיל שתים עשרה התחלתי לקרוא ספרים על השואה גם הייתי מאזין תכופות לסיפורי ניצולי שואה“