מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בובת שמוליק

בובת שמוליק המקורית
אני והבובה
בובה העוברת במשפחה

דודתי יהודית ויזינטל נולדה ב1965 בקרית שמונה. סיפורי עוסק בבובה שעברה במשפחתי מדור לדור.

דודתי, האחות הגדולה של אימי יהודית , שכיום היא בת חמישים ושש, הייתה חיילת כשקנתה את הבובה לאחותה הקטנה, פאני. פאני היום בת ארבעים וחמש. הבובה עברה במשפחתנו מאחיין לאחיין  והיום נמצאת אצל ילדיה של פאני.

דודה פאני מספרת: "כילדה אני זוכרת שקיבלתי את הבובה ומאוד התרגשתי, שמרתי אותה לילדיי ואחייני".

בובת שמוליק מסתובבת במשפחתנו כמעט 20 שנה וכולם נהנים ממנה.

בעבר לא היו צעצועים מרובים וכל בובה או צעצוע אחר היו יקרים מאוד ללב, היה להם ערך סנטימנטלי והם שמרו בתוכם זיכרונות וחוויות ילדות. כל צעצוע היה חגיגה גדולה, למקבל. וקנייה של צעצוע לא היתה דבר שגרתי. היום הצעצועים נגישים יותר מרובים וקלים לרכישה, לילדים היום יש הרבה מאוד צעצועים ולעיתים אף קשה להם לבחור. הבובה שעוברת במשפחה, יש לה ערך מיוחד, והיא צעצוע שנשמר לדורות  ומכאן הערך הרגשי שלה.

לא ידעתי שהבובה שהייתה גם אצלי, היא כל כך מיוחדת ובעלת משמעות, ועכשיו אני מבין מדוע במסורת שלנו שומרים עליה ומעבירים אותה מאחד לשני.

בובת שמוליק המקורית

הזווית האישית

הסיפור תועד על ידי עידו אדרי, במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי, שנערכה בבית ספר מגינים בקריית שמונה.

 

מילון

מורשת
מכלול ערכי התרבות כגון שפה, לבוש, מנהגים, מסורות, חינוך והיסטוריה המועברים בעל פה או בכתב על ידי הדורות הקודמים בקבוצה מסוימת.(ויקיפדיה)

ציטוטים

” כילדה אני זוכרת שקיבלתי את הבובה ומאוד התרגשתי, שמרתי אותה לילדיי ואחייניי“