מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בהיותי בת 13. עליתי עם משפחתי מטורקיה

אני וסטפני המקסימה
אני בצעירותי
בעלי היה קצין בצבא קבע

שמי אסתר גבאי. נולדתי בטורקיה, בשנת 1935.
גדלתי באזור של מוסלמים ולא למדתי בבית ספר כי רציתי ללמוד בבית הספר היהודי אליאנס שהיה בית ספר פרטי, ועלה הרבה מאוד כסף, מאוד יקר ולאבי לא היה כסף לשלם לבית הספר.         
 אני בילדותי
 
לא חגגו לי בת מצווה,  כי לא הכירו את המושג בת מצווה. עליתי לישראל בינואר שנת 1949, בהיותי בת 13.
עליתי עם משפחתי: אבא, אמא ארבע אחיותיי ואחי. עלינו לארץ דרך נמל חיפה, הים היה סוער מאוד והיינו בתוך מחסן הקטן עם כול המזוודות באנייה, עם סיר קטן שלתוכו הקאנו כל הזמן. אחרי שבוע ימים-הגענו לחיפה ושמחנו מאוד…שם זרקו אלינו תפוזים כדי שנאכל.
ברגע שירדנו מהאונייה לנמל ריססו אותנו באבקה לבנה ולא הבנו מה קורה לנו…כשיצאנו החוצה, היו חברי קיבוץ שרצו לקחת אותנו לקיבוץ אך הוריי לא הסכימו בשום מחיר להיפרד…הם רצו שנשאר ביחד.יחד הגענו למחנה שמונים, שם נשארנו שבועיים. דודי, שכבר היה בארץ, הוא היה לוחם בגבעתי, מצא לנו דירה ביפו קרוב לים. גרנו ביפו מול הים באחד מהבתים ההרוסים שנשארו מהערבים שברחו מהארץ. אבי תיקן ושיפץ את כל הבית. בחורף היה מאוד סוער וקשה, הגלים היו גדולים וכמעט הגיעו לביתנו… כל הזמן פחדנו.
 
בשנת 1950 אחרי שנה לעלייתנו לארץ, ירד שלג בתל אביב. שמחנו בשלג מאוד כי ראינו שלג בחוץ לארץ .            
 
 הוריי
 
אבי לא עבד בשנתיים הראשונות והיינו מקבלים חבילות של אוכל מאמריקה.  בביתנו דיברו בשפת לדינו ובחוץ דיברנו עם המוסלמים בטורקית. מצבנו ליד השעון ביפו היה קשה והוריי שלחו אותי לטפל בילדים ואת אחותי ואחי מסרו לאימוץ אצל משפחות. לאחר  תקופה, אימי החזירה את אחיי הביתה, מהמשפחות המאמצות, כי לא יכלה בלעדיהם.
אבי עבד כחשמלאי הבורדס והיה מגיע הביתה פעם בחודש, היו מטיסים אותם במטוסים הנקראים "הרקולס". בשנת 1971 נפטר אבי ממחלת סכרת קשה.  
לאחר ארבע שנים מיום עלייתנו לארץ, התחתנתי לאחר שהגעתי לגיל 18. בעלי היה קצין בצבא קבע.              
 
 בעלי ז"ל בצבא
 
 ביום נישואינו
 
לאחר נשואי, גרנו עם אימא של בעלי בדירה קטנה ברחוב פלורנטין. דירה קטנה עם חדר אחד לשינה, מטבח, שירותים וסלון. התנאים היו קשים, לא הייתה תאורה והיה קשה לבשל. בשלנו ואפינו על פתיליות. כבסנו את הכביסה ביד והרתחנו את הלבנים על הגז.
היו ימים….
 
תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ה

מילון

בורודס
מקום במצרים שם היתה עבודה

ציטוטים

”מה שאנו עברנו בתקופתנו הדור הזה לא יעבור בתקופה זו“