מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

את אחיי אני מבקשת

יפעת עם פלג בתכנית קשר רב דורי
תעודת מילואים של אבא
סיפור על שני אחים שלי שעד היום אני מחפשת

משפחתי – משפחת רמדי

משפחת רמדי עלתה מתימן בתאריך ה -27/1/1951. אני זוכרת שבערב שבת קיבלו אותנו במשאיות סגורות שנועדו להגן עלינו מפני הרוחות והגשמים. תקופת העלייה הייתה תקופה קשה מאוד עבור משפחתי ובעקבות הקשיים עד היום אין אני יודעת מה עלה בגורלם של אחותי ואחי ועל כך אחלוק אתכם את סיפורי העצוב.

תעודת מילואים של אבא
 
 
 אמה של יפעת
 
 
 רישום תיעוד משטרתי לגבי האחים הנעדרים משנת 1967
 
דיאנה התינוקת – אחותה של יפעת עם האומנת
 

כדי שגם אחותי ציפורה תוכל לעלות ארצה נאלצו הוריי לשקר לגבי גילה והם כתבו שהיא בת שנתיים ולא בת שמונה חודשים כפי שהייתה באמת, הסיבה לכך היא שהייתה חולה ומאושפזת בבית חולים.כאשר אמרו שאנו טסים לארץ ישראל אבי לקח את אחותי מבלי לקבל אישור מהאחות המטפלת הם כעסו עלינו ואפילו איימו שניענש על כך שלקחנו אותה. אבל כך עשינו ואחרי השבת הראשונה שלנו בקיבוץ עין שמר אחותי ציפורה נלקחה לבית תינוקות וכך שוב הופרדה מאיתנו, למרות שביקרנו אותה שם.

החיים לא היו קלים- היינו עם עוד משפחה ולא היה לנו כסף. אמי התקשתה מאוד, היא לא מצאה את עצמה בין האנשים שהיו לה זרים פה בארץ. היא יצאה לעבוד קשה מחוץ למאהל ופעם אחת אפילו הלכה לאיבוד ולא ידעה להסביר מיהי, מה שמה ואיפה היא גרה, כי לא ידעה את העברית המודרנית אלא את שפת הקודש. את בגדיה מתימן זרקו והיא קיבלה בגדים חדשים שהזכירו בגדים תחתוניים, לכן אמי תפרה בגדים בעצמה, בגדים צנועים כמו אלה בהם התלבשה בתימן הרחוקה. גם אני ואחיותיי התרגלנו לצניעות ושמרנו על כך גם בארץ, תמיד היינו צנועות וביישניות, הדבר היה קשה שכן בארץ הייתה תרבות אחרת ולנו קראו פרימיטיביות רק משום שהיינו שונות והתלבשנו בצניעות. הדבר היה עוד יותר קשה מסיבה שכולנו גרנו באותו אוהל ועוד עם משפחה זרה!

פעם אחת אמי גילתה כי אחותי ציפורה איננה עוד בבית התינוקות, אמרו לנו שהיא נלקחה לבית החולים בצפת ואז גילינו שהיא נלקחה משם למשפחה אחרת, בפתח תקווה. למרות שאנחנו היינו משפחתה. מאז לא ראיתי את ציפורה יותר, ניסינו לחפשה אך ללא כל הצלחה. הסיבות לכך היו הקשיים שלנו בארץ, חוסר ידע בעברית וחוסר התמצאות בסביבה החדשה.

גם גורלו של אחי ניסים (דני) נותר לא ידוע. בבית תינוקות נאמר לאמי כי נפטר אך לא ראינו את גופתו ולא את מקום קבורתו. אימי הייתה אישה תמימה, ביישנית, מסורתית וידעה רק את שפת הקודש, על כן לא הבינה ולא קיבלה עזרה בחיפוש אחר ילדיה. עד היום אני ואחותי מקוות לגלות מה עלה בגורלם של ציפורה ודני ולפחות למצוא את מקום קבורתם.

 העשרה

קישורים לסיפוריה של יפעת רמדי כהן: 

קיבוץ עין שמר: "עין שמר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.ניסיונות התיישבות במקום נעשו ב-1913 ומ-1921 ואילך. ב-1927 הוקם היישוב על אדמות קק"ל. מייסדי הקיבוץ היו קבוצת "עין גנים", חניכי השומר הצעיר בפולין. עין שמר הוא אחד מארבעת הקיבוצים שהקימו את תנועת הקיבוץ הארצי".

ויקיפדיה

תשע"ה   2015

מילון

קיבוץ עין שמר
עין שמר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.ניסיונות התיישבות במקום נעשו ב-1913 ומ-1921 ואילך. ב-1927 הוקם היישוב על אדמות קק"ל. מייסדי הקיבוץ היו קבוצת "עין גנים", חניכי השומר הצעיר בפולין. עין שמר הוא אחד מארבעת הקיבוצים שהקימו את תנועת הקיבוץ הארצי.

ציטוטים

”...בעקבות הקשיים עד היום אין אני יודעת מה עלה בגורלם של אחותי ואחי“