מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אריה – איש טוב באמצע הדרך

דניאל ואנסטסיה עם אריה ורעייתו יהודית
אריה ויהודית רעייתו
מפעל חייו של אריה רייטר

אריה רייטר נולד בעיר וסלוי שברומניה בשנת 1929. בעיר הולדתו פעלו מוסדות יהודיים כמו: בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסיות, בתי אבות ובית חרושת למצות. את המוסדות מימנה הקהילה היהודית על ידי תרומות שנאספו לפני פסח. אריה למד בבית הספר הרומני "עשה טוב" עד תחילת מלחמת העולם השנייה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היהודים ברומניה היו חשופים לזוועות השואה, אריה ואביו נלקחו למחנות. בשנת 1941 אביו, לייזר רייטר  נלקח לעבודות כפייה למטרות צבאיות. בשנת 1943 אריה התייתם מאביו אשר נהרג בתאונת דרכים בדרך למחנה העבודה. בזמן המלחמה חלו איסורים רבים על יהודי רומניה הם נזרקו מבתייהם הפרטיים ומבתי הספר.

בשנת 1944 רומניה השתחררה מהשלטון הגרמני והצטרפה לברית המועצות שבסופו של דבר ניצחה במלחמה. בתום המלחמה החלו יהודי רומניה בניסיונות עליה לארץ ישראל. אריה שהיה בחור צעיר בתקופה זו הצטרף לתנועת הנוער בני עקיבא. בתנועת הנוער היה  מזכיר הסניף שאחראי על עליות הנוער לארץ ישראל ובשל תפקידו היה בין האחרונים לעלות לארץ. רייטר עלה לארץ בסוף שנת 1951, כאשר הגיע לארץ פנה להתיישב בבאר שבע, בעקבות אימו שהגיעה ארצה לפניו וקיבלה שיכון מגורים בשכונה א' מאחר ובניה, אחיו של אריה התגייסו לצבא והשתתפו בשחרור באר שבע.

כאשר הגיע לבאר שבע נאלץ להתמודד עם קשיים מסוגים שונים כמו, מחסור בחשמל שדרש שימוש בעששיות עם נפט. לקח כשנתיים להשיג תשתיות חשמל שיגיעו לכל בית, לאחר מכן נאלץ להתמודד עם המחסור בברזי מים. המים לא הגיעו לכל בית ולכן היה על תושבי באר שבע ללכת לברז ראשי במרכז העיר ולהמתין בתור. בכדי לעשות מקלחת תושבי באר שבע נזקקו לפרימוס, מכשיר שחימם את המים. בתקופה זו לא היו מזגנים או מקררים לכן על מנת לשמור על המזון טרי היה צורך בקרח, את הקרח הלכו לקנות מ"איש הקרח" שהסתובב בעיר. תחילה היו שמים את הקרח בקערה גדולה ולידו הניחו את המזון על מנת שהקערה תשמש תחליף למקרר. גם חלב היו קונים בצורה דומה, תחילה היו מגיעים עם בקבוקים וממלאים מהחבית הראשית לאחר מכן העניין התפתח והחלו לשים בקבוקי חלב בדלת הכניסה, כמות הבקבוקים תאמה את מסר הנפשות בבית. בתקופות הקיץ היה על התושבים להתמודד עם החום הקשה של באר שבע, הם היו תולים בדים רטובים על החלונות פתוחים וכך הרוח שנכנסה הביתה ציננה אותם מעט.

כחלק משירותו הצבאי לקח אריה חלק במטה פיקודי הנקרא מל"ח, משק לשעת חירום. שם השתמש בידע הרחב שלו בנושא כלכלה, על מנת להתמודד עם האיום המצרי, התנדב במגן דוד אדום כמזכיר הראשי.

אריה נישא ליהודית בשנת 1959. אמא של אריה הכירה את אחת מקרובות המשפחה של יהודית והן שידכו בין השניים, לאחר מכן התברר כי אריה ויהודית נולדו באותה עיר, וסלוי שברומניה.

יהודית הייתה מורה בבית ספר מקצועי לעולים חדשים בבני ברק. בבוקר עבדה כמורה, ובערב הייתה בסמינר מורים. משרד החינוך שלח את בוגרי הסמינר לדרום על מנת להפריח את החינוך בבאר שבע והדרום. הזוג אירח בביתו המון מורות ומורים שהיו זקוקים לבית חם.

את החתונה קיימו בבית הספר בבני ברק. בית הספר היה בעל שתי קומות, כאשר יהודית ירדה במדרגות לעבר אריה היא זכתה למחווה מרגשת מהתלמידות שלה, הן חיכו לה משני צידי המדרגות עם נרות דולקים בידיים ושרו את שיר הכניסה לחופה.

את עבודתו החל אריה כדלקן בתחנת דלק. הדלק הגיע בחביות, ועל מנת להעביר אותו לקנקנים השתמשו במשאבה ידנית, לאחר מכן העבירו אותו עם משפך, אל תוך פתח הדלק של האוטו.

בשנת 1954 החל לעבוד במשרד האוצר כמנהל חשבונות. לאחר שלוש שנים הוקם בנק ישראל ובנק הדואר וכתוצאה מכך ביטלו את המשרה שבה אריה עבד, לכן הציעו לאריה משרה פנויה במס הכנסה, אך מצד שני יושב ראש מגן דוד אדום שהיה מכר של אריה הציע לו משרה פנויה בבנק לאומי. אריה היה נתון בדילמה והחליט לפנות לרב על מנת ליישב את דעתו, הרב הציע לאריה לעבוד בבנק כי שם נותנים ומדי פעם מקבלים לעומת מס הכנסה ששם תמיד נותנים. לאחר שאריה קיבל החלטה שמה שנכון בשבילו זה לקבל את ההצעה של המשרה בבנק לאומי, הגיעה הצעה נוספת מבנק מזרחי, שהציע לאריה לסייע בהקמת סניף חדש בבאר שבע ולהיות הפקיד הראשי הראשון בסניף זה. אריה קיבל את ההצעה וכעבור כמה שנים הפך למנהל הסניף הראשון בבאר שבע וכמו כן למנהל מרחב הדרום של הבנק. אריה עבד בבנק מזרחי משנת 1956 ועד שנת 1994.

ראש העיר, טוביהו, הקצה שטח ותקציב לבניית בית כנסת, כאשר טוביהו עזב את העיר באר שבע, רייטר לקח על עצמו את האחריות על בניית בית הכנסת. הוא ארגן ערבי התרמה ומסעות התרמה מדלת לדלת על מנת להשיג את הכספים הדרושים כדי להשלים את הבנייה. בסופו של דבר מאמציו הרבים של אריה הניבו פרות ותוך חצי שנה הוקם בית הכנסת הראשון בבאר שבע, בית כנסת לזכרה של אוניית המעפילים הרומנית-סטרומה, שלימים הפך גם למוזיאון סטרומה. המוזיאון נבנה בקומה השניה של בית הכנסת ועיקרו היה הנצחת היהודים הרומנים שנספו בעת ניסיונות העלייה לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה. את המוזיאון הקים אריה רייטר.

בקומה שנייה של בית הכנסת הוקם גם כולל, בית מדרש ללימודים ברמה גובהה ואריה נבחר להיות יושב ראש בית המדרש.

לאחר שסיים את מלאכת בניית בית הכנסת הגיעה אל אריה בקשה מהרב סילבר, הרב ביקש מאריה שיעזור לו בבניית ישיבה חדשה בבאר שבע. אריה מונה ליושב ראש ועד הבניה של הישיבה, הוא היה אחראי על איסוף הכספים, ערך נשפים על מנת לקבל תרומות. בעזרתו של אריה הוקמה ישיבת בני עקיבא בבאר שבע.

בין היתר היה אריה רייטר מעורב רבות בצרכי העיר והקהילה, תרם רבות במוסדות הציבוריים של העיר, שימש כחבר מועצת העיר, חבר נשיא כבוד של התאחדות יוצאי רומניה בנגב, חבר המועצה הדתית וגזבר המוזיאון לאמנות. לקח חלק בהקמת בית הכנסת מולדת, ממקימי מוסדות "בית מוריה", בין מייסדי ער"ן בבאר שבע, נציג קרן הלוואות של בני ברית בעולם, חבר פיקוד דרום של פס"ח.

כאות הוקרה על תרומתו העצומה של רייטר להקמת באר שבע ופיתוחה קיבל אריה בשנת 2002 את מפתח העיר ואת התואר יקיר העיר באר שבע.

לאריה ויהודית נולדו חמישה ילדים, שתי בנות ושלושה בנים כולם ילידי באר שבע ובעלי אורח חיים מסורתי. הבנות שירתו בשירות לאומי והבנים שירתו בתפקידים בכירים בצבא. כל אחד בחר את דרכו שלו ואת תחום העיסוק שבו חפץ.

לאריה ויהודית 17 נכדים שזה בגימאטריה "טוב".

הזוית האישית

דניאל ואנסטסיה – במשך השנה קיימנו אתכם מפגשים מרתקים בהם שמענו את סיפור חייכם, למדנו דברים חדשים, החכמנו והשכלנו. גילינו איך פעם לא היה כלום בעיר שבה אנו חיות. זה היה מרגש לשמוע כיצד הכל נעשה וכתוצאה נוצרה עיר מדהימה. אנחנו מודות על ההזדמנות שניתנה לנו להכיר ולראיין אתכם. יחד עברנו מסע מיוחד שבו למדנו עליכם אבל גם על עצמנו. למשל, מה אנו רוצות להיות ולעשות? איך להיות וכיצד להתמודד עם קשיים ? והכי חשוב לנהוג בדרך של "סור מרע ועשה טוב".

אנו רוצות לומר לכם תודה על הערכים שספגנו במשך המפגשים אתכם. אנו רואות בכם אבן דרך לבניית עתידנו ולעיצוב חיינו: בחוכמה, נכונות ומלאת ערכים. לאורך כל הדרך התפעלנו מהסיפורים והקשבנו בקשב רב. לא רצינו שזה יסתיים, נהנינו מאוד ושמחנו להכיר אישיות עמוקות ונדיבות כמוכם. נהייתם המודל לחיקוי שלנו ואנו מודות לכם על כך שסיפרתם לנו על מפעל חייכם.

מילון

מל"ח
משק לשעת חירום

ציטוטים

”"סור מרע ועשה טוב"“