מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אני עזרא ניסן וזהו סיפור חיי

ביום הגיוס של אחי- ליאב עם סבא עזרא
סבי עזרא ניסן
סיפור חיי

אני עזרא ניסן אבא לשלושה ילדים ושישה נכדים טוב טוב עדיין לא הגענו לחלק הזה אז בואו נתחיל מההתחלה…

נולדתי בשנת 1948 במומביי שבהודו להוריי – אבי יעקב ואמי לטיפה (יפה). בשנת 1949 כשהייתי בן שלושה חודשים אני, הוריי ושני אחיי הגדולים, עלינו במטוס לארץ. הגענו לחיפה למקום שנקרא "קורדני 2"  וגרנו במעברה בשנת 1949 באוהלים, כחצי שנה.

אחר כך עברנו לצריפים למשך 11 שנה עד שנת 1960. שנה לפני שעזבנו הייתה תקופת הצנע הגדול, כלומר היו אמצעים דלים וקנינו אוכל בקופונים. אנחנו הילדים לא הרגשנו כי ההורים השתדלו לתת לנו הכול. הייתה לנו ילדות יפה ליד הים.

אמי לא עבדה אף פעם וגידלה את הילדים (עשרה ילדים). אבי עבד בעיריית חיפה עד שנת 1960 ואז קיבל פיצויים. לאחר מכן עברנו לבאר שבע וקיבלנו דירת שלושה חדרים, 57 מטר, וגרנו בה 12 אנשים.

אחרי שהגענו לבאר שבע לא עבר חודש ואבי נפטר. אני הייתי בן 11 והייתי צריך לצאת לעבוד ולא משנה איזו עבודה, כדי להביא אוכל הביתה. אחיי הגדולים גם עבדו וגם למדו. אמי נפטרה בשנת  2006 בגיל 83. לפני 3 שנים אחי אברהם נפטר.

בשנת 1971 התחתנתי עם אישה  בשם אניטה ( ענת). בשנת 1972 נולד בני הבכור יעקב (קובי). בשנת 1974 נולד שלמה (שלומי), ובשנת  1976 נולדה לילך. לקובי ולמירב שלושה ילדים – ליאב, מאי ואופאל. שלומי התגרש ללא ילדים וללילך ולליהוד שלושה  ילדים –יהל, ליהיא ושי-לי.

הזוית האישית

 

הזוית האישית

סבא עזרא ונכדתו אופאל, נפגשו ותיעדו את סיפורו של סבא בתכנית בקשר הרב דורי

מילון

קורדני 2
שם של מעברה שעבר אליה סבי

ציטוטים

”"החיים הם כמו דבורים, לפעמים הם נותנים ולפעמים הם עוקצים"“