מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אנטישמיות

אני ונכדתי החמודה הילה
בצעירותי
אני זוכר את הצעקות שלהם "יהודי מלוכלך "

נולדתי בברית המועצות בתאריך 6.1.1948 למשפחת איינהורן.
 
במשפחה אימא בשם עדה, ואבא בשם יצחק. אני הבכור במשפחה, מאוחר יותר נולד אחי עזרא. כאשר הייתי בגיל חמש אבי חלה ונפטר בהיותו בן ארבעים וחמש. אימי התחתנה בשנית עם גבר בשם לייבי ולהם נולדה אחותי דורה .
 
 
בתור ילד אני זוכר שגדלתי בכפר קטן ובגיל 10 עברנו לעיר הבירה של המחוז בשם אוז'גורוד, שם נחשפתי לאנטישמיות קשה.   
 
 
 
הילדים הגויים, השכנים ובבית הספר לא אהבו אותי כי אני יהודי …אני זוכר את הצעקות שלהם "יהודי מלוכלך ", את ההשפלות שעברתי ואת המכות שקיבלתי. לצערי הייתי ילד חלש ונמוך קומה יחסית אליהם. הרבה פעמים הייתי חוזר הביתה מוכה ומלא דם ובמספר מקרים גם שברו לי שיניים. נורא פחדתי לצאת מן הבית וללכת למקומות בהם היו הרבה ילדים כדי לשחק (למשל לפארק). פניות הורי להורי הילדים לא עזרו ובנוסף הורי שהיו ניצולי שואה,השלימו עם המצב, כיוון שהם חיו במחנות ריכוז ובסכנת חיים מתמדת וכך המשכתי לעבור השפלות ומכות.
כחלק מההישרדות ובהיותי תלמיד מצטיין, בחרתי גויי חזק בכיתה נתתי לו להעתיק שיעורים וכך הוא הגן עליי תמיד בבית הספר. לא מצאתי פתרון להשפלות והמכות שנתנו לי שכניי והגויים במקומות הבילוי של ילדים.
 
משפחתי הייתה  דתייה ומסורתית, למדתי תורה והלכתי לבית הכנסת בחגים ובכך שמרתי על המסורת היהודית  ועל החגים היהודיים. בחגים לא הייתי הולך לבית הספר דבר שהיה לא חוקי מבחינת בית הספר ותירצתי שהייתי חולה באותו יום…גם בתור נער סבלתי מאנטישמיות מתמשכת ואף במקרה מסוים נער גויי הצמיד סכין לבטני ואמר לחברו "בוא נהרוג את היהודי המלוכלך הזה".לא היה אף אחד בסביבה והיה לילה…למזלי הנער השני אמר לו "בוא ניתן לו להמשיך לחיות".
בגיל 18 הלכתי ללמוד באוניברסיטה בעיר מגורי ובה למדתי עד 1972 עלייתי ארצה. את אשתי גליה הכרתי  כאשר אימי התחתנה בשנית, כיוון שאבי החורג היה דוד שלה. היא היתה אז בת שלוש. התחתנו בשנת 1969 עוד ברוסיה כשהיינו צעירים מאוד…אני בן 21 והיא בת 19.  
 
 
 
 
עלינו לארץ ישאל בשנת 1972 כאשר גליה נושאת ברחמה את בתנו הבכורה עירית. נשלחנו לאולפן בקריית שמונה .
כבר בחודשים הראשונים נחשפנו לקטיושות כאשר אחת מהן פגעה גם באולפן. כך למעשה מהר מאוד הפכנו לישראלים!!! בישראל צעדינו הראשונים לא היו קלים בכלל, עברנו לקרית אתא ושם בתנו עירית נולדה. אני למדתי לקראת תואר שני ועבדתי כאסיסטנט בטכניון בחיפה . לאחר שלוש  שנים  עברנו לחיפה ושם נולד בנינו יאיר.
 
 
היה קשה מאוד מבחינה כלכלית ,אבל עם השנים למדנו להסתדר והתקדמנו עברנו עוד מספר לא קטן של דירות בערים שונות : נתניה, רחובות , ראשון לציון וכיום אנו גרים בבת ים. 
השנה אני מסיים את עבודתי כמהנדס חשמל בתעשייה האווירית ויוצא לגמלאות. בתי ובני נשואים יש לנו שלושה נכדים מקסימים: הילה, עומר וניר. הילה בת 11, עומר בן 4 וניר הקטן בן שנה . 

מילון

אנטישמיות קשה
בנוסף למילות הגנאי "יהודי מלוכלך" קיבלתי מכות עד זב דם .

ציטוטים

”"כך למעשה מהר מאוד הפכנו לישראלים" “