מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אמבטיה של יום שישי

נגה ונעמי בתכנית הקשר הרב דורי
נגה ואמה ברקע צריף המקלחת
זכרונות ילדות משנות החמישים

שנות החמישים. חמישים וחמש, חמישים ושש, שבע… בארץ ישראל בעיר יבנה. אני בת שבע, יש לי שתי אחיות קטנות, אחות בת חמש ואחות בת שנתיים. גרנו בחדר וחצי צמוד לבית סבי. אימא, אבא ושלוש בנות.

אימא ואבא בחלון החדר שלנו

הדירה כללה חדר אחד שבו ישנו ההורים ומיטת תינוק שבה ישנה אחותי הקטנה. בחצי החדר ישנו אני ואחותי השנייה. החדר היה כל כך קטן שהמיטות בו היו מתקפלות אל הקיר. בלילה היינו פותחים את המיטות ובבוקר מקפלים בחזרה כדי שבצהריים, כשנחזור מבית הספר והגן, נוכל לשחק במרכז החדר הקטן. צמוד לחצי החדר היה מטבחון קטנטן, שם היה כיור קטן ועל פיסת שיש קטנה היו פתיליה ופרימוס "הגז של פעם". בצד, על יד הקיר היה מקרר קטן עם תא קרח עליון.

בני המשפחה, על מדרגות החדר, בשמש של שבת חורפית

השנים, שנות תקופת הצנע – היו קשות לחלק מהישוב, אבל אנחנו לא כל כך חשנו בזה כי בחצר הגדולה של הבית התרוצצו תרנגולות שאת הביצים שלהן אספנו, וגם עז שחורה הייתה לנו שהניבה חלב. עוד היו בחצר עצי פרי כמו תאנה ענקית (שלידה, בצריף קטן, סבתא הייתה אופה פיתות בטאבון) רימון, אתרוג, תפוז, קלמנטינה, בננות ולימונים. תחת ברז מטפטף גדלו בשפע תות שדה, ובין ערוגות העצים גדלו צנוניות, בצל ירוק, חסה ועגבניות.

בחצר היה גם צריפון קטן מפח. זו הייתה המקלחת שהמים בה היו מחוממים בעזרת דוד נפט ולידו צריפון קטן יותר ששימש כבית כסא. זה היה בקיץ. בחורף היה סיר לילה שבו היינו עושים את צרכינו ואימא בבוקר הייתה שופכת את תוכנו בבית הכסא. מקלחת היינו עושים ב"פיילה" בחדר.

האמבטיה בחדר הייתה חוויה מיוחדת. לא כל יום הייתה מקלחת, אלא רק ביום שישי או בחמישי בערב, לכבוד שבת. ביום שישי, כשחזרנו מבית הספר ואחרי ששיחקנו עם החברים והשכנים ברחוב בחבל ובקלאס ויורדים ב"עגלות ארגז" מאולתרות מראש הגבעה אל המדרון התלול, היינו חוזרים הביתה מלוכלכים וחבולים, לארוחת צהריים ולמקלחות.

בני המשפחה והחברים איתם היינו משחקים ברחוב

אימא הייתה מרתיחה מים בדוד גדול על הפרימוס. חצי החדר היה הופך לחדר אמבטיה מאולתר. באמצע החדרון הייתה גיגית פח גדולה, קראו לה "פיילה". אימא הייתה ממלאת אותה במים רותחים ובמים קרים. כל אחת מהבנות בתורה הייתה מתפשטת ונכנסת לשבת בפיילה. אימא דאגה מראש לחמם את החדר בתנור הנפט. החדר היה חם והמים העלו הבל, כל החדר נמלא אדים.

אמא ואני, ברקע צריף המקלחת

כשישבתי בפיילה אמא הייתה משפשפת היטב את גופי בליפה ובסבון. אחר כך הייתה חופפת לי את הראש בשמפו ביצים. עוטפת אותי במגבת רכה ונעימה וכך הייתי יושבת על שרפרף ומשתעשעת במים עם אחותי הצעירה.

אני חייבת לציין שאלו היו שעותינו היפות, שלי ושל אחיותי. כל אחת בתורה קיבלה עיסוי וקרצוף מיוחד לשבת. זו חוויה שאני זוכרת היטב עד היום. אני גם זוכרת שלאחריה אימא הייתה כל כך מותשת שנזקקה לעזרתו של אבא בריקון הפיילות. אחר כך, הייתה יושבת לנוח עד ארוחת הערב.

אימא

בנות משפחת לוי ובני משפחה נוספים עם הדוד בני

תמונה מסיום כתה א'. לבושים להצגה "פרח לב הזהב" (אני הפרפר)

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, התכנית נערכה בבית הספר מעיין ביבנה, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה לבנה בליכר.

מילון

פיילה
קערה גדולה ושטוחה עם שתי ידיות מצדיה להרמה ולתלייה; גיגית. (מילוג)

ציטוטים

”החדר היה חם והמים העלו הבל, כל החדר נמלא אדים“