מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אופה או רופא?

משה זוהר
קיבוץ רוחמה
מהקיבוץ לשירות בצבא

השורשים שלי הם ההורים שלי שגורשו מספרד וחיו בפרס.
בשנת 1948 עלינו מפרס ושלחו אותנו לשער העלייה שם חילקו אותנו לקבוצות נוער בקיבוץ גבעת ברנר. 
אחר כך העבירו אותי מעליית הנוער לקיבוץ רוחמה.
בקיבוץ רוחמה חילקו אותנו לקבוצות עבודה עפ"י הגיל. ארבע שעות נתנו לנו לעבוד על טרקטור וארבע שעות למדנו. העבודה הייתה בשני ענפים: במספוא ובפלחה. מה שהיה מעניין בעבודה זו, שכנער שהגיע מהעיר משכו אותי השדות הפתוחים. עד אז ראיתי נופים אדירים כאלה רק בתמונות. זכיתי לחיות את החיים האלה. כל יום עבדתי בשדה בחריש, בקציר… אז לא היה לנו "קומביין".
 
כאשר הגענו לגיל הבגרות גייסו את כל החברה לצבא ליחידת ה"נחל". לאחר השירות חזרנו למשק והתקבלנו כחברים. היה דבר מאוד מעניין: היה אופה, בן אדם מבוגר שהוא אפה לחמים לכמה ישובים: בית קמה, דורות, קיבוץ רוחמה…  מלחמת ששת הימים התחילה, גייסו אותי לצבא, הגעתי למחנה "צריפין". אני עמדתי בתור והפקידה שאלה אותי מה תחום העיסוק שלי? במקום אופה היא כתבה רופא. הם קראו לי ד"ר משה זוהר. בהתחלה לא הבנתי מאיפה בא הד"ר?!  לבסוף לאחר שהסברתי שאני אופה שלחו אותי לשארם שם אפיתי לחמים בטבון. שם נשארתי במשך שישה חודשים כי לא היה לי מחליף. הייתי יוצא הביתה אחת לשבועיים בטיסה.
 
בקיבוץ רוחמה חיינו מס' שנים עד אשר ההורים של אשתי לחצו עלינו לעזוב את הקיבוץ מהסיבה של חוסר כשרות.
משם עברנו לראשון לציון. כאופה הייתה בעיה של תעסוקה בגלל עודף אופים. דרך קשרים סידרו לי עבודה בבניין. אח"כ הלכתי ללמוד חישוב כמויות בבניין והפכתי להיות עצמאי. קיבלתי עבודה בישיבת "אחים תמימים" של חב"ד ברחוב צ"ג בנות, בנינו בניין בעל שלוש קומות. בגמר בניית השלד צנחתי מקומה שלישית למטה. שברתי את עמוד השדרה והייתי שנה בגבס. כאשר החלמתי ולא יכולתי לחזור לעבוד בבניין פתחתי עסק בת"א ברחוב מטלון, רחוב בו יש מרכז מסחרי. כקיבוצניק, לא הפריע לי להיות סוחר. באותה תקופה איבדתי את בני הבכור. זה היה עבורי מכה קשה מנשוא. הלקוחות שלי ניצלו את ההזדמנות ובעצם לא שילמו לי את החובות שלהם, שקים שלהם חזרו… הרמתי ידיים מכל המצב הנוכחי… אני מודה לאל על שהעניק לי עוד שני ילדים, בן ובת, מהם נולדו עוד ארבעה נכדים.  אני חולה על ילדים ומצפה בקוצר רוח שהנכדה הנשואה תביא לי נין.
 
משה מספר על עצמו: אני איש ותרן, אני לא מוותר על העקרונות שלי אלא אני מגיע למסקנה אם כדאי לי או לא רק לאחר חשיבה. זאת למדתי מהוריי. 

מילון

פלחה
חקלאות בעל נרחבת של גידולי שדה, בעקר לגרעינים.

ציטוטים

”כנער עירוני משכו אותי השדות הפתוחים. זכיתי לחיות את החיים האלה“